על תוחלת החיים של גברים, ושל אריות


גם מירב ארלוזורוב כותבת על תוחלת החיים של גברים בישראל ב ישראלים: חיים בקשיים, אבל הרבה – חדשות – דה מרקר TheMarker. מסתבר שמצבנו היחסי (של הגברים מבין הגברים) לא רע בכלל – מקום שלישי בעולם! ומהכתבה:

"תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם – 81.5 שנים, המקום השישי בעולם. עיקר ההישג הזה נזקף לזכות הגברים הישראלים, שתוחלת החיים שלהם היא 79.6 שנים, מקום שלישי בעולם. רק הגברים בשווייץ (79.9 שנים) ובאיסלנד (79.7 שנים) חיים יותר.

מה, אם כך, מביא לכך שהישראלים – במיוחד הגברים – חיים יותר? תשובות מחקריות על כך, מתברר, אין. תוחלת חיים לאומית מושפעת מהרבה מאוד גורמים, חלקם כנראה איכותיים ולא כמותיים, ולכן היא נושא מורכב מדי למחקר. אבל השערות לפשר תוחלת החיים הגבוהה בישראל בהחלט יש.

כך, ההשערות של מומחי הבריאות נוקבות בשני גורמים שבהם הגברים הישראלים נהנים מעדיפות על פני הגברים בשאר המדינות המתקדמות: צריכת אלכוהול נמוכה יותר והרבה פחות אלימות (פשיעה). אם תרצו, הגורם הראשון יכול להיות אחד ההסברים מדוע הנשים הישראליות אינן בולטות יותר בתוחלת החיים שלהן (מקום 11 בלבד בעולם), וזאת מכיוון שצריכת האלכוהול של נשים בכל העולם נמוכה בהרבה משל הגברים, ולכן אין כאן עדיפות מיוחדת לנשים הישראליות."

עד כאן סבבה. נמשיך להתנזר מאלכוהול…

ומה לגבי האריות? כתבה שקראתי במייל השבועי של אנונימוס, מצאתי מדכדכת משהו. מסתבר שגני החיות בעולם למדו איך לגרום לחיות בכלובים להתרבות, אחרי שנים רבות שחיות לא התרבו בשבי. חלק גדול מזה הוא בעזרת הזרעה מלאכותית.

לגני החיות יש מוטיבציה כספית משמעותית להרבות את בעלי החיים שבחזקתן. גורים "חמודים" מושכים מבקרים ומגדילים את הכנסות גן החיות. גן החיות בברלין שיווק באגרסיביות גור דובים בשם קנוט ועשה עליו עשרות מליונים עד שקנוט התפגר בגיל צעיר יחסית, אולי בגלל לחץ המוני המבקרים. בכל אופן, גן החיות רוצה גורים, אך הוא רוצה אותם רק כל זמן שהם גורים. אין לו מקום לכל החיות כאשר הן מתבגרות – צריך לפנות מקום לגורים חמודים חדשים שימשכו מבקרים חדשים.

מה עושים? מנסים למכור לגני חיות אחרים. אבל גני חיות רוצים חיות טהורות גזע, ורוב הגורים  נולדים מזיווגים בין תת מינים שבטבע לא היו יכולים להיפגש כלל.

בין הטורפים, יש ביקוש יחסי ללביאות אך לא לאריות ממין זכר. אריות חיים בלהקות שבהן זכר בודד ומספר נקבות ושאר הזכרים בטבע חיים בבדידות. אך לגן החיות אין חפץ באריות בודדים. הם צריכים כלובים נפרדים, והם לא מייצרים גורים מושכי קהל. לביאות – כן. וכך שוב מקצרים בני האדם, על פי תועלתם, את המשך היחסי של חיי הזכרים לעומת הנקבות. בטבע עדיין חיות הלביאות יותר מהאריות, אך בהפרש שנים קטן בהרבה.

אז מה קורה עם האריות העודפים? מסתבר שיש שוק טוב ל"אריות משומשים". רובם נמכרים ל"חוות הרג" בארה"ב, בעיקר בטקסס, שם קונים אנשים תמורת כמה אלפי דולר לאריה את האפשרות "לצוד" אותו. "ספורט" הציד עדיין מושך לא מעט אנשים,  מלך ספרד למשל. בגירסה הטקסנית זה "ספורטיבי" במיוחד – האריות, שנולדו בגן חיות ורגילים להיות מואכלים על ידי בני אדם, מפותים על ידי נתח בשר להתקרב אל הגדר, אל הצייד היושב בצידה השני, וזה יורה באריה מטווח אפס, ולוקח את הראש הכרות לפחלוץ ותליה מעל האח.

כבר היה עדיף אם היה אוכל את בשר האריה. זה היה אז שקול מוסרית לאכילת המבורגר, או שניצל. אבל סוג הצייד הזה, כל צייד בעצם, הוא פשוט עיסוק של אנשים חולים. והם עוד קוראים לזה ספורט…

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “על תוחלת החיים של גברים, ושל אריות

  1. מצאו בני האדם את עצמם חיים חיים יותר ארוכים אבל ללא סיבה טובה, או בכלל ידועה. ואז מהבהלה התחלנו להמציא חוויות מרגשות כמו "לצוד אריות משומשים" ודומיהן על מנת "למצות את החיים"…. אילו היינו מכשירים ילדים לחיים ארוכים ובריאים מלכתחילה ייתכן שהאתגר וההתרגשות של הדרך האישית שלהם היו מספיקים להרבה שנים

    • בדיוק היום יש כתבה בדה מרקר על זה שאנחנו לא ערוכים נפשית לחויות עד גיל מאה, ושהשלבים בחיינו עדיין ערוכים על פי תוחלת חיים הרבה יותר קצרה…באמת בעיה…צריך להמציא את עצמנו מחדש כמה וכמה פעמים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s