על יופיים של כנרים


ישבתי וחיכיתי שיפתחו השערים במוזיאון תל אביב ואוכל להיכנס לאולם רקאנטי כדי לראות סרט על אמנית המיצג מרינה אברמוביץ במסגרת פסטיבל דוק-אביב. על הסרט – יש כבר טיוטת רשומה. לגבי הפסטיבל: הסרטים טובים, האיחורים כרוניים וחלק מההרצאות שלפני הסרטים ניתנות על ידי אנשים שיש להם מה להגיד. סבבה.

מישהו מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית דאג להשאיר חוברות של עונת הקונצרטים הקרובה בלובי, למקרה שמישהו מקהל הלבנבנים שוחרי התרבות הפוקדים מקומות אלה עוד לא שמע עליהם. החוברת עובדת חזק במישור החזותי, עם כנרת יפיפייה על הכריכה, וצילומי זוהר של כל הסולנים בדפי החוברת. מה זה חשוב איך הם נשמעים? חשוב איך הם נראים. 

לפי המדגם בחוברת, קשה למכוערים להצליח בשדה המוזיקה הקלסית. או שאולי הפילהרמונית חושבת שאם אמנים הם צעירים ועדיין לא עשו לעצמם שם, לפחות שלא יכאב לצופים בעיניים…לבטח יותר קל להבחין ביפי תוארו של מישהו מלהבחין בין נגינה לא רעה לטובה מאד.

בתחומי מוזיקה אחרים יש לאנשים פחות יפים יותר סיכוי. בשבוע שעבר היה פסטיבל מוזיקה "העיר הלבנה", והלכתי לשמוע שני כנרים שאני מאד אוהב. את כנרת הג'ז רגינה קרטר ואת הכנר ההודי דר' ל. סוברמניאם, המנגן מוזיקה קלסית הודית. שניהם, איך נאמר זאת בעדינות, מנגנים הרבה יותר טוב מאיך שהם נראים

את רגינה קרטר שמעתי לפני הרבה שנים בפסטיבל Mount Hood Festival of Jazz אשר ב Gresham, Oregon. היא הייתה אז ממש צעירה, הרבה יותר רזה מהיום אך כבר אז מכוערת, ונגנה פשוט נפלא. אז היא נגנה יחד עם Kenny Baron, ג'ז יותר קלאסי, כמו למשל זה

אבל היום היא יותר בקטע של להתחבר למקורותיה האפריקאים. לאלבום האחרון שלה קוראים Reverse Threads, הוא מבוסס על מוזיקה אפריקאית ואני אוהב אותו פחות מהקודמים. זה האלבום שממנו ביצעה קטעים השבוע בהאנגר 11, לפני קהל קטן עד כדי עלבון, אבל אני נהניתי.

גם הדוקטור היקר, Dr. L. Subramaniam, כנר אדיר ונפלא, המופיע רבות בהרכבי "מזרח-מערב", יותר תאווה לאוזניים מאשר לעיניים. בהופעה בהנגאר 11 הוא נתן קונצרט על טהרת המוזיקה הקלסית ההודית, יחד עם בנו, שכנראה הולך להיות יפה ממנו, אך בשלב זה לפחות מנגן הרבה פחות טוב ממנו.

הנה קטע קלסי נפלא שלו:

די מדהים איך הכינור משחק "כינור ראשון" כמעט בכל ז'אנר של מוזיקה: מכלייזמר, בלו-גראס, מוזיקה ערבית, טורקית, הודית, ג'ז ומה לא. משהו בצליל של הכינור מהדהד כנראה אצל אנשים מכל רקע תרבותי. וחוץ מזה, זהו כלי קטן לטלטול ורב אפשרויות.

הנה עוד כנרת שאת נגינתה אני אוהב:

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “על יופיים של כנרים

  1. היום משווקים מוזיקה קלאסית (וגם ספרות יפה) כמו שמשווקים אבקת כביסה. לי זה עדיין מפריע, למרות שהעולם החדש כנראה כבר התרגל לזה. ובאמת, בעצם, כשחושבים על זה, למה לשווק אפילו אבקת כביסה באמצעים כאלה?

    • אני לא בטוח שפרסום על ידי יופי יעזור לפילהרמונית להביא קהל למוסיקה קלסית. האנשים לא באים בגלל המוזיקה, לא בגלל איך שנראים הסולנים.

    • אשתדל להביא עוד פוסטים על מוזיקה, אבל (על פי התגובה הבאה – היי, אני רואה את העתיד!) לא בטוח שטעמי כטעמך…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s