חקלאות החביות


תחנה קבועה בסיורים של המתנחלים בשטחים היא ה"מרפסת של שרון", נקודת תצפית על קו הגבעות המערבי של רכס השומרון, שממנו רואים את כל מישור החוף פרוש מתחתיך, כולל כמובן נמל התעופה הבינלאומי היחיד של ישראל, וכל תחנות הכוח שלה. המסר כמובן ברור – ממחיש את ה"שליטה" האסטרטגית שתהיה לפלסטינים באם נפסיק לשלוט בשטחים האלה. כמובן שה"שליטה" הזו משמעותית רק אם נדרש קו ראיה כדי לשגר טיל או לירות פגז, מה שבימים אלה אני כבר לא בטוח שנכון, וכנראה לא היה נכון מאז תום ימי החץ וקשת.

היו לשרון לא מעט מרפסות. זו שאליה לקחו אותי הייתה בפדואל. ישוב של בתים נאים שתושביו עובדים במרכז הארץ, במרחק כמחצית השעה נסיעה משם. ושם שמתי לב בפעם הראשונה לחביות הברזל הזרועות בשטח הפתוח סביב הישוב. עברתי ליד כמה מהן בדרך לנקודת התצפית והצצתי פנימה לראות מה יש בהן. ברובן, לא היה כלום. בחלקן, היה שתיל מת של עץ, לאף אחת מהן לא הייתה השקיה, באך אחת מהן השתיל לא היה קשור למוט, ועד כמה שראיתי, רובן עמדו על סלעים או ערמות אבנים ען מעט מאד אדמה תחתיהן, מה שלא מבטיח סיכויי הישרדות גבוהים לשתילים שם.

באותו הרגע חשבתי שזה שריד של נטיעות ט"ו בשבט שלא תוחזקו. הנחתי שתפקיד החביות למנוע את כרסום השתילים הרכים על ידי עזים וכבשים, ושאולי החבית כולה משמשת כעין טפטפת, אם ממלאים אותה מים והמים מתרוקנים לאט לאט.

בהמשך הסיור, ראיתי חביות כאלה במקומות רבים בשטחים אבל לשאול מה קורה פה בעצם יצא לי רק בסיור בדרום הר חברון של "שוברים שתיקה". ושם הבנתי איך פועלת חקלאות החביות. זה עובד ככה:

ישראל לא החילה את החוק  הישראלי בשטחים, שכן הוא לא סופח. החוק הישראלי חל רק על היהודים הגרים שם. ישראל מחוקקת חוקים צבאיים על פי צורך.

בשאר המקרים היא משתמשת בחוק שהיה בשטחים קודם על פי צורך. כיוון השטחים היו קודם בשליטת ירדן, לפני זה בריטניה ולפני זה האימפריה העותמנית.

כל מערכות החוקים האלה גם הן כביכול בתוקף בשטח, ולישראל יש אופציה לבחור בכל מקרה ובכל מצב חוק ספציפי מאחת ממערכות החוקים האלה  שיותר מתאים לה. ליתר דיוק, שפחות יתאים לפלסטינים.

לגבי הבעלות על קרקעות, נבחר חוק עותמני קדום שמחזיר את הבעלות על הקרקע לידי הסולטן אם לא מעבדים אותה שלוש שנים (אדמות "מוואל"), ולעומת זאת, מעביר אותה לבעלות החקלאי אם עיבד אותה ללא הפסקה עשר שנים ברציפות.

לחוק הזה יש פרשנות מרחיבה משהו לגבי היהודים, ומצמצמת משהו לגבי הפלסטינים.

אם פלסטיני לא מעבד את אדמתו שלוש שנים, כי צה"ל מנע ממנו לעבד אותה מסיבה כלשהי (למשל – כי היא סמוכה להתנחלות), הוא מאבד את הבעלות על אדמתו.

אם מתנחל מפזר בשטח מסוים חביות, (כמו בתמונה מטה) ואולי אפילו שם בתוך כל אחד מהן שתיל בשלב הראשון, אם הוא מצליח למנוע בכוח נשקו את פינוי החביות האלה במשך עשר שנים, הקרקע תהפוך שלו. גם אם שום צמח לא שורד, גם אם הוא לא השקיע דקה בהשקיה, דישון או טיפוח העצים האלה בכל צורה שהיא, גם אם מרווחי השתילה שלו הם לא של 3 על 3 מטרים או אפילו 10 על 10 מטרים, אלא 4 חביות לדונם. גם אז תהפוך האדמה שלו.

האם הפלסטינים יכולים לעשות אותו דבר? לא. ראשית, יעיפו להם את החביות כהרף עין. שנית, גם אם החביות ישרדו,והם כן ישקיעו וכן יטפחו שם מטע, העצים לא ישרדו כי המתנחלים יכרתו להם אותם. הם גם לא יוכלו להשקות את העצים שכן הקצבת מים מקידוחים מקבלים רק מתנחלים, ואם הם ינסו לאגור מי גשם להשקיה, בורות אגירת מי הגשם יחשבו להם מבנים לא חוקיים וצה"ל ישלח דחפור לסתום אותם.

ככה זה עובד.

אנחנו זורעים חביות, ונקצור סופה.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “חקלאות החביות

  1. פינגבק: Barrel distortion | דרכי עצים

  2. פינגבק: בחר לך חוק | דרכי עצים

  3. פינגבק: במכון וולקני השבוע | דרכי עצים

  4. פינגבק: צריך להשוות | דרכי עצים

  5. יש לי בעיה עם הכתבה. אם הטיעון נכון אזי מסקנותיך לצערי נכונות אף הן. אבל תשובות לשאלות בשטח בזמן סיור
    יכולות להיחשב כבסיס למסקנות שלך. כדי שאשתכנע גם אני צריך תשובות מוסמכות.

  6. פינגבק: עיניים פקוחות 2.6.2013: כך מושתקות התאבדויות – כך נראה ניצחון | אישתון

  7. פינגבק: עמונה היא ציפור | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s