במחתרת, בשיעור תלמוד


אני יושב לי פה, בקורס האמור להתמקד ב"תשע קריאות תלמודיות" של עמנואל לוינס, ומרגיש כמו סוכן זר.

הקורס מועבר על ידי שני מרצים ביחד. מרצה לפילוסופיה ומרצה לתלמוד. ניסוי פדגוגי מעניין. הקורס מתנדנד הלוך חזור בין תלמוד לפילוסופיה, ובקטעים בהם עושים "מדרש" בתלמוד, אני מרגיש כאילו הגעתי לאיזה טקס הודי אזוטרי. אני אפילו לא מבין את אוצר המילים. דברים פשוטים כמו "הכי קאמר". כן, זה בעברית…

המרצה לתלמוד הוא דתי, כמו לא מעט מהתלמידים, ועולם המושגים שלהם, ה"שיח" שלהם כל כך זר לי, שזה ממש מאתגר לנסות ולפענח את הקודים התרבותיים שבהם הם משתמשים. לא אנסה אפילו להשתלט על אוסף הקיצורים של שמות חכמים יהודים מתקופות שונות (אני כן יודע מה זה הרמב"ם, אבל זה בערך). היושבים בכיתה אפילו יודעים לפי שם מסויים אם הוא אמוראי דור שני או דור שלישי, בעוד לי לא ממש ברור ההבדל בין אמוראים ותנאים. (כן, אני יכול להסתכל בויקיפדיה, אבל זה לא זה).

אבל אולי בסוף הקורס אבין קצת יותר את עולם המושגים הזה. אולי אבין משפטים כמו: "ומפייס ליה קומיהון", או "אם עשה כן עליו אומ' פדה נפשו מעבר בשחת וחייתו באור תראה". עמנואל לוינס כן הצליח לחצות את הגשר הזה, ואף להגיד דברים משמעותיים ומשפיעים על התלמוד, גם אם למדני התלמוד בדרך המסורתית ניסו להדוף אותו מעולמם, וראו אותו כ"כלב זר".

האנשים האלה פה בחוג למחשבת ישראל הם דתיים מתונים יחסים, "דוסים לייט". יש פה אפילו 33% נשים. אמור להיות לי אפשרי להציץ לתוך העולם הזה דרכם, יותר קל מאשר דרך השחורים. אני רק צריך להתגבר על הנוגדנים שיש לי לכל עיסוק בדת בכלל וביהדות בפרט. אני חייב לגלות קצת פתיחות לעולם ההגות הזה. ולא, אין לי שמץ כוונה לחזור בתשובה או לאמץ לעצמי איזו שהיא אלוהות.  אבל כן יש לי בעיה רצינית עם ההשקפה הפוליטית של רוב האנשים פה כפי שהיא עולה וצצה ברוב כיעורה בהפסקות – גזענות עירומה וחסרת כל מודעות עצמית. אני חושש שההכללה הזו, לגבי הקשר הזה בין יהדות מסורתית לשנאת זרים בכלל וערבים בפרט, נכונה לאחוז מאד גדול של האנשים שכיפה על ראשם. אז בינתיים אני שומר על פרופיל נמוך. ממילא אין לי סיכוי לשנות את דעתו של מישהו.

ולסיום, יש למישהו להשאיל לי את "תשע קריאות תלמודיות" לכמה חודשים?

Advertisements

11 מחשבות על “במחתרת, בשיעור תלמוד

  1. "הכי קאמר" זה לא בעברית אלא בארמית, ופירושו צריך להיות "כך הוא אומר".

    תנאים הם חכמי המשנה, ואמוראים הם חכמי הגמרא/תלמוד שמפרשים את המשנה. על כל פנים זה מה שאני זוכרת מימי בית הספר.

    ודווקא כדאי לך לנסות ללמוד את זה, אתה יכול למצוא שם הרבה דברים מעניינים. לו הייתי מרשעת הייתי מייעצת לך להתגבר על כמה דעות קדומות, אבל אני אתאפק (חיוך).

    לא מכירה את הספר שעליו אתה שואל, אבל יש לי מילון של ארמית של התלמוד הבבלי. אני לא אסכים להשאיל אותו, אבל אם אתה רוצה להתייעץ בעניין מילים ומונחים, אני מוכנה לחפש בשבילך.

    • עדה, את? מרשעת?
      אבל כן, הסיבה שאני נשאר בקורס הזה היא בדיוק כדי לעבוד על עצמי ולהתגבר על הדעות הקדומות שלי. בינתיים קיבלתי (בתגובה אחרת) קישור למילון תלמוד ארמי ברשת (איפה שכל הדברים מעין אלה צריכים להיות) ואנסה להיעזר בו בשלב זה.

  2. רק שלא תשכח מאיפה באת… ותזכור שה "דעות הקדומות" שלך לאו דווקא נבעו מבורות (טוב אולי קצת) וטיפשות, שאלה המקומות שמשם נובעות בד"כ דעות קדומות, אלא אולי דווקא מתפיסת עולם יותר אוניברסלית, הומנית ורציונלית מאשר של חלק גדול מלומדי הגמרא והתלמוד למיניהם (מבלי לפגוע ולזלזל חו"ח ביחידי הסגולה באשר הם…)
    בהצלחה בלימודים.

  3. מקנאה בך שאתה לומד לוינס בצורה מסודקת, אני לומדת עכשיו בובר ונהנית מאד.
    אם שמת לב הגבתי על כמה פוסטים שלך, זאת מכיוון שאני נהנית לקרוא אותך, אבל בגלל 'ברזים' בחיי, לקח לי זמן להשלים

  4. פינגבק: חובות התרגום שלי | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s