נפתולי בבל


מיכל בן נפתלי תרגמה את Des Tours de Babel של יעקוב דרעי (שכינה עצמו ז'אק דרידה) כ"נפתולי בבל" והסמסטר התחלתי קורס על דרידה שמתמקד בספר הזה. הספר הוא בעיקר על תרגום, ועושה זאת, כמו שדרידה נוהג לעשות,  על ידי פרשנות לטקסט של וולטר בנימין בשם "משימתו של המתרגם".

על הספר ומה שלמדתי ממנו אין לי עדיין שום דבר מעניין לומר, אולי בגלל שמשני השיעורים שהיו עד כה, החמצתי אחד, ב"נפתולי בבל" משלי – על המדרונות המושלגים של עמק ה Ziller אשר באוסטריה. בעמק הזה, שעל כל המדרונות העולים ממנו מטפסים רכבלים, העניין בחורף הוא אך ורק סקי.  לשם מתכנסים בני העממים השונים, דוברי השפות השונות, כדי לנסות ולהגיע ביחד קרוב ככל האפשר אל השמיים, ומיד לרדת משם בגלישה…

השפות השונות לא ממש מפריעות לאף אחד לפעול למען ה"מטרה" המשותפת. כך אתה שומע, באותה הקרונית המטפסת על הכבל לראש ההר, עברית וגרמנית, הונגרית ופולנית, רוסית והונגרית, ואפילו אנגלית וצרפתית – ממש בו זמנית באותה הקרונית (הדי גדולה למען האמת).  אך למרות עירוב השפות המגדל-בבלי הזה, ברגע בו מגיעה הקרונית לתחנתה, יוצאים כולם החוצה, שמים את מגלשי הסקי, ומתחילים להתפתל המורד ההר – ימינה ושמאלה, ימינה ושמאלה. נפתולים שפערי השפה לא משפיעים עליהם כהוא זה, רק מצב השלג והמיקום היחסי של הגולשים האחרים. פערי הלשון חסרי משמעות בבבל שעל המדרונות. אין צורך בשפה כדי לעשות זיג כאשר האחר עושה זג, וכולם גם יחד מתפתלים פחות או יותר בתאום, מעבירים משקל מרגל לרגל, אחדים כאשר רק מתניהם מפתלות ימינה שמאלה, ברדיוסים קטנים, אחרים, חסרי סגנון (כמוני למשל), נעים כבולי עץ לרוחב המסלול כולו, מחפשים איך לא לדרוס מישהו (או להידרס).

יתכן שמגדל בבל הזה מתפקד מכיוון שכל הקהל הזה עולה למעלה לא כדי להגיע לאלוהים, אלא כדי להגיע ל apres ski בשלום, ולהוריד כמה בירות. או לעצור באמצע היום באחת מהמסעדות שבפסגות לארוחה עתירת קלוריות, באשליה שהקלוריות האלה ישרפו עד סוף היום…

בסופו של דבר, יוותר רק רישום של העליות והירידות חסרות התוחלת האלה ב skiline.cc, הרבה אחרי שהשלג יהפוך לשלג דאשתקד.  יש גם אפליקציה לאנדרואיד, וכך תוכל לראות כמה מרחק גלשת, בכמה רכבלים נסעת, באיזו שעה ואיזה מרחק אופקי ואנכי, ועוד כל מני מספרים רבי משמעות מעין אלה. כנראה שנפתולי בבל של דרידה מכילים יותר תוכן…

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “נפתולי בבל

  1. דווקא אני סקרנית לדעת מה חשב דרידה על מלאכת התרגום – שמשולה בעיניי להעברת מים בדלי מלא חורים. תספר כשתדע.
    זה אתה שם גולש בתמונה? ובצלחת הזאת יש מזונות מן החי??

    • זה אכן אני הגולש – "האיש בלא סגנון". ובצלחת אכן יש בצקניות עם גבינה (Käsespätzle). עלית עלי…
      באוסטריה נאלצתי לחזור לצמחונות – טבעונות לא הייתה אפשרית שם. אני מתנצל…
      לגבי מלאכת התרגום – אני מבטיח עוד לחזור לזה, כשאתקדם בספר.

  2. כן, עדה. יש חורים בלתי נמנעים בדלי של התרגום. אבל אני מוצא שרבים מדי אינם רואים אלא את החורים, מתוך שהם כל כך מאמינים בייחודיות הלשונית של השפות השונות, עד שאינם רואים את המכנה המשותף העצום והמכריע, האנושי, של כולן. דרידה כתב בצרפתית? הו לא. הוא כתב באנושית. ממש כמו אקזופרי. כמו שימבורסקה.

    והרי אילולה נכתב באנושית, התנ"ך לא היה מעניין אפילו את העברים…

    ואפשר לחשוב, כן, שכל שפה בפני עצמה היא דלי נטול חורים. אילו זה היה המצב, דוברי אותה שפה היו תמיד מבינים זה את זה, אבל אני ואת יודעים כמה אי-הבנות, כמה החורים, הם טבעו הבלתי נמנע של הדלי החברתי האנושי…

    Ni ĉiuj venas de la sama turo….

    • המכנה המשותף באמת מאפשר להביע כל תוכן בכל שפה, ולהעביר כל תוכן משפה לשפה. אבל כשרוצים להעביר גם את הצורה, זה הרבה יותר מסובך, כי השפות אינן אחידות בצורתן. זה בולט במיוחד בתרגום שירה, אבל לא רק שם. אמנם יש מקרים שבהם התרגום אפילו טוב מן המקור, אבל בדרך כלל, יהא המתרגם טוב ככל שיהיה – חלק מן החומר המקורי הולך לאיבוד בדרך, בלית ברירה.

      וחוץ מזה, השורה האחרונה שכתבת זקוקה לתרגום, לפחות בשבילי.

    • עודד
      אמנם – En la mondon venis nova sento
      אבל אף אחד לא מדבר לצערי את השפה הזו. מכל מני סיבות. אבל מנסיוני, אספרנטו דלה מכדי להיות שפה אוניברסלית באמת. אולי בגלל שלא מספיק אנשים משתמשים בה ומאפשרים לה לגדול.

      • יקירי, גם אם עשית כברת דרך בנתיבות האספרנטו, נראה לי שמסקנתך אינה יכולה לנבוע אלא מתוך שלא צללת מספיק לעומקה של השפה. אפשרות אחרת היא שה- Espero לא נגעה מספיק עמוק בנפשך. ואולי פשוט לא פגשת את האנשים הנכונים להיצרף איתם באהבה הזאת.
        אני, בכל אופן, מאמין 🙂

    • תודה על הקישור, אבל הכותב נקרא לי מאד מגמתי בשלילתו את הדקונסטרוקציה, ודי דגנרטי, אם לומר את האמת.
      אני חייב להודות שלא הבנתי את עניין החלום…

  3. איזה יופי של טקסט כתבת, מעין פרשנות על פרשנות על פרשנו.
    לשין גימל – "מגמתי בשלילתו את הדקונסטרוקציה" – נשמע לי כמו: אוי אוי אוי.
    כעודד גלעד גם אני רואה קשר יפה לאספרנטו. שהיא אולי הדבר הממשי ביותר שיש בתחום התקשורת.

  4. פינגבק: חובות התרגום שלי | דרכי עצים

  5. פינגבק: Augmented text | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s