שוב פעם על תוחלת החיים של זכרים


בעקבות הרשומה הקודמת על תוחלת החיים של זכרים הפכתי מצמחוני לטבעוני. הבנתי שהעובדה שזכרים לא מניקים מקצרת מאד את חייהם. ספציפית, את חייהם של פרים, תיישים וכבשים (זכרים) ממספר שנים למספר חדשים. כיוון שגם ביצים אנו הזכרים לא יודעים להטיל, חיי הזכרים מזן לגהורן (זן המטילות) מתקצר  מכמה שנים לפחות מיום אחד. בקיצור, אי אפשר לצרוך חלב וביצים בלי להמית מספר גדול של בעלי חיים, ואת הזכרים שביניהם עוד יותר מהר – הרבה יותר מהר. בנוסף, העובדה שזכרים פחות כנועים, או יותר חמומי מוח וקשים לשליטה, גורמת לכך שבעדרים לבשר הזכרים מומתים בגיל מאד צעיר יחסית לנקבות. משאירים רק אחד או שניים שיעשו חיים (להרבעה), והשאר – לשחיטה.

הזכרים של המין האנושי השכילו לתרגם את "תיישיותם" לשליטה, אבל לא לאריכות חיים. אמנם המנגנון החברתי / פטריארכלי של מוהר / נדוניה, הגורם למשפחות להבין שלידת תינוקת היא חורבן כלכלי ולידת תינוק היא רווח נקי, מאפשר לזכרים לנצח את הנקבות בקרב ההישרדות של שנות החיים הראשונות. בעיקר הודות למדינות כמו הודו וסין שם תינוקות ממין נקבה לא זוכות לאותו הטיפול כמו התינוקות היותר רצויים ממין זכר, ולכן אחוז גבוה בהרבה של זכרים שורד את השנה הראשונה. אפשר אפילו לטעון שהפלות על רקע מין העובר גם הן "ניצחון" של הזכרים.

הזכרים אולי מנצחים בקרב בגיל הרך, אך הם מפסידים במערכה. המחלות המטרידות את הזכרים האנושיים זוכות להרבה יותר תקציבים למחקר ולפיתוח תרופות מאלו שמטרידות את הנקבות האנושיות, ועדיין הנקבות האנושיות, מרגע שהגיעו לגיל בגרות, חיות יותר שנים. מחקר מדהים מראה ששליש מהנקבות שנולדו ב 2011 יגיעו לגיל 100, אבל רק רבע מהזכרים (שנולדו באותה שנה). לזוגתי שתחיה יש פי 1.5 סיכוי להגיע לגיל 100 (15.4%) מאשר לי. לא סתם אני מכנה אותה "שתחיה".

ובאותו עניין: הייתה לאחרונה בהארץ כתבה על  דו"ח חדש של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, המסכם נתונים מהעשור האחרון, עד 2010, ומאבחן מגמות חדשות בהתנהגותם של הישראלים.

תוחלת החיים בישראל מוסיפה לעלות, ועלתה בתשע שנים בממוצע ב-30 השנים האחרונות. תוחלת החיים הממוצעת היא 83.4 שנים בקרב נשים יהודיות, 79.7 שנים בקרב נשים ערביות, 79.6 שנים בקרב גברים יהודים ו-75.9 שנים בקרב גברים ערבים.

שיעור תמותת התינוקות בישראל – 3.8 לאלף לידות – ירד ב-78% ב-30 השנים האחרונות, אך עדיין גבוה משמעותית באוכלוסייה המוסלמית (6.8 לאלף) והדרוזית (5.5 לאלף).

סיבות המוות המובילות בישראל הן סרטן (25% ממקרי המוות) ומחלות לב (18% ממקרי המוות). התחלואה בסרטן עלתה בין השנים 1979 עד 2007 באוכלוסייה היהודית ב-37% בקרב גברים וב-27% בקרב נשים. היא עלתה באופן משמעותי יותר במגזר הערבי, ב-140% בקרב גברים וב-150% בקרב נשים. התמותה ממחלות לב גבוהה במגזר הערבי ב-50% יותר בקרב גברים וב-30% יותר בקרב נשים, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. התמותה משבץ מוחי, סיבת המוות השלישית בשכיחותה, גבוהה במגזר הערבי ב-20% יותר בקרב גברים וב-70% יותר בקרב נשים. בקרב יהודים, התמותה משבץ מוחי גבוהה יותר בגברים, ואילו במגזר הערבי היא גבוהה יותר בנשים. סוכרת מהווה את סיבת המוות הרביעית בישראל (6.3% ממקרי המוות) ונמצאת בעלייה עקבית בישראל ובכלל העולם המערבי.

שיעור הפריון של המשפחות הישראליות נמצא בשיא ביחס למדינות אירופה, אולם מאז שנות ה-60 חלה ירידה בשיעורי הפריון של 21% בקרב יהודיות, 59% בקרב מוסלמיות ו-66% בקרב דרוזיות.

אכן מעודד שתוחלת החיים ממשיכה לעלות. אבל מעניין לנסות ולהבין את ההבדלים בין האוכלוסייה הערבית ליהודית. האם אפשר ליחס את ההבדל כולו למצב סוציו-אקונומי, או שיש גורמים אחרים? האם ההבדל בתמותה נובע מהבדלים בטיפול או מגורמים שונים למחלות בין המגזרים? נראה לי שגם וגם.

האם יש הבדלים ביחס בין תחלואה למוות מאותה תחלואה בין המגזרים? לגבי מחלות לב, כנראה שכן. זמן ההגעה לבית חולים הוא קריטי לסיכוי לשרוד התקף לב, ורוב האוכלוסייה הערבית גרה רחוק מבית חולים, בישובים קטנים. אבל את העליה הדרמטית במוות מסרטן, עליה גדולה בהרבה מהציבור היהודי קשה לי להסביר. למה היא עלתה ב 140% אצל גברים ערביים ואיך זה משתלב עם העליה בתוחלת החיים? ברור שסכנות העישון זוכות להתעלמות בולטת בקרב האוכלוסייה הערבית, אבל האם יש גורמים אחרים, או שאנשים מתים יותר מסרטן כי הם מתים פחות מדברים אחרים?

סכנות המוות בתאונות דרכים זוכות במגזר הערבי ליחס שלא מובן לי, למשל "מצוות אי חגירת חגורת בטיחות". יותר משליש מההרוגים בתאונות דרכים הם ערבים, והיחס אף יותר גרוע אם משקללים את מספר הקילומטרים שהם מבלים על הכביש. האם הם נוסעים בממוצע בכבישים יותר מסוכנים? במכוניות פחות בטיחותיות? האם זהו מין פטליזם? חוסר מודעות הקשור איכשהו לתרבות הערבית? לא תקין פוליטית לדבר על הדברים האלה, אבל אם לא מדברים, לא חוקרים. ואם לא חוקרים, לא פותרים.

בשורה התחתונה, ההבדל בתוחלת החיים בין יהודים לערבים כמעט זהה לנשים וגברים – כמעט 4 שנים. לא מעט, אבל פחות מההבדל בין אוכלי בשר לטבעונים. (7.2 שנים לפי מחקר של ה seventh day adventists בקליפורניה).

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שוב פעם על תוחלת החיים של זכרים

  1. פינגבק: שבדיות | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s