אנַא בֻּסְתָנְגִ'י


אתמול התחלתי סוף סוף ללמוד ערבית מדוברת. אני בוש ונכלם שאני לא מדבר ערבית.  זו שפה שימושית אם רוצים לטייל בארצות הדוברות ערבית (ואני רוצה – כל זמן שאני עוד יכול). ויותר חשוב – אם אתה רוצה לנהל דיאלוג עם הצד השני, לא יתכן שהדיאלוג יתנהל רק בעברית שלומדים בבתי הכלא שלנו, וגם לא הייתי רוצה להותיר את האינטראקציה בידי מזרחנים ביטחוניסטיים, או טיפוסים כמו הקפטן ג'ורג (ששמו האמתי, לפי מקורות זרים – דורון זהבי).

למדתי בריאלי שנה ערבית ספרותית, עד שהעיפו אותי משם, ומזה לא נשאר בעצם כלום. בערבית מדוברת אני יודע להסתדר כתייר (בארצי…) אבל לא ממש לנהל שיחה. אז  אני מתכוון לשנות את זה. לאחר המתנה של הרבה זמן, בית הגפן פותח קורס בערבית מדוברת, של 16 מפגשים, שלש שעות כל אחד. הקורס היה אמור להיפתח כבר באוקטובר, אך לא היו מספיק נרשמים. וזה בעיר מעורבת כמו חיפה! די ביזיון. דווקא בגוש שגב, באשחר, כן נפתח קורס, והיו מספיק נרשמים. כנראה שתושבי המצפים כן רוצים לדעת את שפת האנשים שעל אדמתם הם יושבים. אבל סוף טוב הכל טוב  – נפתח הקורס, יש בו קבוצה מאד הטרוגנית של 12 איש, ויש מורה שעושה רושם שממש יודע את מלאכתו. אין לומדים בקורס את הכתב הערבי, וכל המילים בערבית נכתבות בתעתיק עברי.

הילדים שלי למדו יותר שנים ערבית, הגדול ביניהם עשה אפילו בגרות בערבית, ושרותו הצבאי אפילו הביא את הידע הזה לידי שימוש. אבל אני לא בטוח באם מי מהם יכול באמת לנהל שיחה בערבית. אולי, אם אתחיל אני, נוכל לשמר את הידע שלהם. בכל אופן, יש יותר סיכוי שאצליח ללמוד לדבר בערבית מאשר ללמוד לנגן בפסנתר, ה"שפה" השנייה שתכננתי ללמוד.

אז מה למדתי בשיעור הראשון? מעבר לכשלושים מילים בעיקר בתחום הנימוס הבסיסי, למדתי שיש חשיבות להגיה נכונה, שההבדל בין ח רגילה ל ח גרונית משנה את משמעות המילה לחלוטין, וכנ"ל ההבדל בין תנועה ארוכה לקצרה. כיוון שהשמיעה שלי לא מאד מוזיקלית, זה הולך להיות לי קשה.

את כותרת הרשומה אגב, לא למדתי בשיעור. אך מצא חן בעיני שגנן בערבית זה בֻּסְתָנְגִ'י, מן הסתם המשמעות היא "בוסתנאי". כיוון שהגינון אצלי מתרכז בעיקר בגידול עצי פרי, ואני רואה את הגינה שלי יותר כבוסתן, אזי אנַא בֻּסְתָנְגִ'י. ועוד אגב אחד: זו הרשומה השמינית ברציפות בבלוג ששמה לא בעברית. עד עכשיו – שמונה שפות שונות!

הייתי מופתע ללמוד שההבדל בין הערבית המדוברת לספרותית כה גדול. גדול כגודל ההבדל בין ספרדית לאיטלקית, גורס המֻעָלֶם (מורה) שלנו. הופתעתי שיש הבדלים כה גדולים אפילו בערבית מדוברת בין סוריה הגדולה (שאם) הכוללת את סוריה, לבנון , ירדן ופלסטין לבין זו המדוברת במצרים, זו המדוברת בעיראק, וזו המדוברת הכל אחת מארצות המגרב.

עוד יותר הופתעתי לגלות שאפילו בתוך ישראל יש הבדלים כה משמעותיים בהגיה בן עירוניים, השותים אָהוֶה, לכפריים השותים כָהוֶה, לבדואים, השותים גָהוֶה ולדרוזים השותים קָ'הוֶה (ק גרונית). יותר מזה, עירוני חיפאי יבטא את הדברים שונה מעירוני ירושלמי וזה יבטא אותם שונה מעירוני חברוני. טוען המורה, שאנשים יכולים להבדיל על פי ההגייה בין תושבי כפרים סמוכים.

שמעתי על דברים דומים בקווקז, שם תושבי עמקים סמוכים בקושי מבינים זה את זה. שם אפשר להבין את זה בקושי לעבור ממקום למקום בגלל הטופוגרפיה הקשה, למרות הקרבה הגאוגרפית, מה שגרם לפיצול השפה להרבה מאד תת ניבים. אבל איך אפשר להסביר את פיצול האדיר של השפה הערבית המדוברת במרחב גאוגרפי כה קטן? האם זה מעיד על מיעוט האינטראקציה בין תושבי כפרים סמוכים? בין כפריים לעירוניים? בין הבדואים לפלסטינים בקרבם הם שוכנים? כנראה שיש לחברה הערבית צורך חברתי לבדל בין קבוצות אוכלוסיה שונות,  והשפה משקפת את הצורך הזה.

יש תופעה דומה בארצות הברית, מחקר שקראתי. שם, מילים שהיו בשימוש בלעדי על ידי קבוצות אוכלוסיה חזקות (קרי: לבנים נוצרים משכילים) ננטשות על ידיהם מיד אחרי שהן מאומצות על ידי הקהל הרחב, ומוחלפות במילים חדשות ו"אקסקלוסיביות" (משורש to exclude)יותר, וחוזר חלילה.

מעניין שבעברית אין את הבדלי הלהג האלה. בכל אופן, לא על בסיס גאוגרפי. יש אוצר מילים ספציפי לקהילות, בדרך כלל על בסיס תעסוקתי/מקצועי, גם כאשר הוא לאו דווקא מחויב המציאות, מילים כמו הטרמה, המשגה, חיפצון, משילות, אחריותיות ועוד מילים שתוכנת האיות לא מספיקה להתעדכן מספיק מהר בכדי להכילן. אבל זה כבר נושא אחר.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “אנַא בֻּסְתָנְגִ'י

  1. Did you think that due to the difference between colquial and litereary arabic, the children books have to be translated to the children who don't speak the language in which the book is written…

  2. המרחב שבו מדוברים דיאלקטים ערבים הוא לא כל כך קטן, כך שזה לא מוזר כל כך שהתפתחו הבדלים ביניהם. אבל נכון שיש הבדלים גם בין דיאלקטים שיחסית קרובים זה לזה מבחינה גיאוגרפית. אולי באמת בשל מיעוט אינטראקציה, לפחות בעבר.

  3. פינגבק: ובינתיים, אצל הטרוצקיסטים… | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s