Hapa Hapa


שמתי לב ש"רצה המקרה" ושמות חמשת הרשומות האחרונות שלי הם (על פי סדר הפרסום) באנגלית, גרמנית, יוונית, לטינית ופולנית. חשבתי לפיכך שזה הזמן המתאים לכתוב את הרשימה הזו, השוכבת בין הטיוטות שלי כבר לא מעט חודשים, ונקראה במקור "סווהילי למתחילים", ועכשיו Hapa Hapa – "כאן כאן"  בסווהילי.

ליד חוף האוקיינוס ההודי, בחלק הצפוני של חוף הים של קניה, נמצא האי Lamu, ולשם טסתי לשלושה ימים של מנוחה, אחרי שלושה וחצי שבועות של עבודה חקלאית בחלקים אחרים של קניה. באמת שעבדתי קשה, וחשבתי שמגיע לי כמה ימים של נופש לפני שאחזור ארצה, ואמשיך לא לעבוד.

האי לאמו היא מקום שונה. עוד הטרוטופיה. מקום בו תיירות בביקיני שוכבות על החול ומשתזפות, בעוד המקומיות רעולות לחומרה, חושפות רק עיניים. מקום בו כלי הרכב היחידי הוא  "אמבולנס חמורים" , עבור החמורים, שהם הם כלי הרכב היחידי שם, המשמש להובלת משאות בסמטאות הצרות. מקום בו עדיין שטים בסירות Dhow משולשות מפרש ועדיין בונים אותן בשיטות מסורתיות, ולא לטובת התיירים. מקום שהישראלים עוד לא פשטו עליו בהמוניהם, אולי בגלל האווירה המוסלמית האדוקה. בשורה הראשונה אל הים, המרכז המסחרי של לאמו, הלכתי לחפש את מסעדת האפה האפה:

בה יש הנחה לחיילים במדים.

שלח אותי לשם מ. שבפרויקטים שלו באתי לעבוד בקניה (בהתנדבות). הוא סיפר לי על בעלת המסעדה, אישה בשם debrah המופיעה מפעם לפעם בבית הכנסת של ניירובי, ומנסה להיכנס ולהתפלל בטענה שהיא יהודיה. יהודיי ניירובי, לבנים כולם, לא מתלהבים, בלשון המעטה, משחורים הטוענים שהם יהודים, ובמיוחד הם לא ששים שאלו יופיעו בבית הכנסת שלהם

. נשמע מעניין, וחשבתי שכדאי ללכת לבדוק את העניין. שם אכן פגשתי את דברה,

ששמחה מאד לראות יהודי (לא בהכרח יהודי ישראלי) וסיפרה לי שאבי אביה היה יהודי מאתיופיה שהתנצר (מבני הפלשמורה?). היא עצמה גדלה בקניה כנוצריה בשבט הקיקויו ושמה בעצם Agnes Wambui Kihara. באיזשהו שלב בחייה היא החליטה שבעצם היא צריכה להיות יהודיה. היא לא התגיירה, אך לימדה עצמה קצת ממנהגי היהודים. היא מדליקה נרות שבת ביום שישי, יש לה סידור תפילה בשפה האנגלית וכאשר היא בניירובי, היא מגיעה לבית הכנסת, ולפעמים גם נותנים לה להיכנס. היא מביאה תמיד כמליץ יושר את מ. שאותו היא טוענת שפגשה בלאמו, שם הוא אכן נופש מפעם לפעם, אך הוא טוען שהוא לא זוכר אותה משם.

עושה רושם שדברה לא "מתייהדת" מסיבות תועלתניות. כל מה שהיא מבקשת בעצם זה שיהיה לה בקבוק יין לקידוש. ממני ביקשה שאשלח לה מהארץ לוח שנה ובו תאריכי החגים היהודיים, מה שעשיתי בשמחה. לפחות מישהו יחגוג אותם, גם אם לא יהיה זה אני…

לדברה הייתה בזמנו חברת הובלה והיו לה משאיות. ילדיה כבר גדולים ונשואים, והמסעדה בלאמו (כולל השלט בעברית) הייתה של אחיה שגם הוא מסתבר, ראה עצמו כיהודי. כאשר הוא נפטר, דברה פרשה מעסקי המשאיות ועברה ללאמו. שם גם אימצה שתי יתומות, כיום בנות שמונה ותשע, והיא מגדלת אותן, לפי תפיסתה, כיהודיות. מעניין.

עוד תמונות מהאי לאמו, כאן.

ובאותה הזדמנות, כמה מילים בסווהילי, השפה הרשמית של קניה (אחרי אנגלית). סווהילי נקראת בסווהילי Kiswahili והיא הייתה בעצם השפה של האוכלוסייה המוסלמית לאורך החוף, במומבסה וגם לאמו, האוכלוסייה שהייתה במגע עם העולם החיצון, בקשרי מסחר עם הודו, סין וארצות ערב, וששפתה, שהיה לה בעבר תעתיק באותיות ערביות, יש לה כיום תעתיק באותיות לטיניות, וכך יכלה לשמש שפה רשמית מאחדת לא קולוניאלית.  המילים ברשימה מטה הם כאלה שמצאתי שימושיות שם, ושעדיין אני זוכר היום. משום מה, יש לקניאתים (כמו לאבא שלי) מנהג כזה, להגיד כל מילה פעמיים, כמו למשל הביטוי hapa hapa, נכפל לא רק בשם המסעדה אלא גם בשימוש יומיומי.

sawa , sawa sawa:  בסדר

hapa , hapa hapa: כאן

pole , pole pole: לאט

Pikipiki: אופנוע

kuku: תרנגולת

Maniata: כפר קטן

Chamba: חלקה מעובדת

Moran: לוחם צעיר ורווק. בדרך כלל מקושט לתפארת. יתכן שהמילה לא בסווהילי

Panga – סכין מעוקלת, מעין מצ'טה, משמשת בחקלאות

Mzungu – זר, לבן

Akoro – רעב, אני רעב. מה שאומרים לכל Mzungu שרואים.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “Hapa Hapa

  1. רגע! אני לא עומדת בקצב הזה! לאט, או לאט-לאט!

    שמחתי לפגוש שוב את המילה החביבה עליי (Mzungu) . פעם קראתי שגם השם סוואהילי בעצמו מקורו בערבית, ומשמעותו "חופים". בדקתי עכשיו בוויקיפדיה וראיתי שאכן כך.

    חן-חן.

  2. יואוו חיפשתי מתכונים של סווהילים ואז הגעתי לפה הייתי בשוק שראיתי שפירסמת משהו על לאמו !?
    אני חצי תמניה וחצי מלאמו אבא שלי וכל המשפחה שלי מהצד שלו כולל אח שלי גרים שם אני טסה לשם כל שנה בחופש !:) .
    אהבתי את מה שכתבת .
    וחשבת אולי לטוס לשם שוב ?

    • בהחלט חשבתי לחזור לשם שוב. בעיקר כדי להפליג משם לאורך החוף דרומה, עד לזנזיבר. יכול להיות מדהים.
      כיף לך שיש לך שם משפחה. המקום נפלא בעיני..

  3. פינגבק: לעזוב את אפריקה | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s