επιφάνεια


בדרך לסוף שבוע של ג'ז וצלילה באילת (ג'ז חורף בים האדום), עצרנו בקאסר-אל-יהוד, המקום השלישי בקדושתו לנוצרים, לראות את טקסי חג האפיפניה (ההתגלות) . חג ההתגלות או הלילה ה-12, הוא חג נוצרי המציין את התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו, בפני שלושת האמגושים.  מקור השם במילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות. החג נחוג במערב ב-6 בינואר, שנים עשר ימים לאחר חג המולד, ומקורו בנצרות האורתודוקסית. בארץ ישראל נוהגים האורתודוקסים לחגוג את האירוע בטבילה בנהר הירדן, ליד המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל באזור קאסר אל יהוד. האירוע נערך ב-18 בינואר לפי לוח השנה המקובל, שהוא ה-6 בינואר לפי לוח השנה היוליאני הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.

גם השנה, ב18 וב 19 לינואר, חגגו הנוצרים בני הכנסיה הנוצרית המזרחית, את "חג האפיפניה" באתרי הטבילה שבקאסר-אל-יהוד, משני צדי הירדן. זה שבירדן וזה שתחת שליטתנו. במשך יומיים, בשעות שנקבעו מראש, מגיעות הכנסיות השונות על מאמיניהן לאתר הטבילה לטכס תפילה וטבילה במימי הירדן. יחד עם המאמינים בישו, מגיעים גם המאמינים בצילום. בערך צלם על כל צליין, רובם במסגרת סיורי צילום שמארגנים בתי ספר שונים לצילום.

בבוקר ה 19 לחודש, היה זה תור הכנסייה הארמית, לאחר מכן תור הרוסים הפרבוסלבים, ולאחריהם הכנסייה האתיופית. המאמינים הארמים ירדו מהאוטובוסים ליד המנזר הנטוש של סנט ג'ון

ומשם ירדו ברגל כשלפניהם צועדת התזמורת הארמית,

שמשום מה נראתה ממש ממש סקוטית, כולל נגני חמת חלילים..

הטקס התחיל ברחבה שמעל למפלס הטבילה

ונמשך בטקס על גדת הנהר שהתרחש בו זמנית משני צידי הנהר, כאשר בני משפחה בירדן ובישראל מתקשרים בצעקות משני צידי הנהר, מרחק של כעשרה מטרים, ללא גדר אך עם פיקוח של חיילים ירדנים וישראלים

שיא הטקס הארמי היה בהשלכת שני צלבים מצופי פרחים אל הנהר, מישראל אל כוון הצד הירדני, ומירדן אל הגדה שבשליטתנו. הצלבים קשורים בחבל, נמשים אחרי כן מהמים, ומשמשים להתזת מי הירדן על ראשי המאמינים. זה הצד הירדני של הטקס

וזה הצד ה"ישראלי"

מאוחר יותר, הגיע תור הרוסים, ביניהם נזירות רבות. זו במשקפי השמש היא זו שאת ידה מנשקים..

וצליינים רוסים רבים שבאו לטבול בנהר, ולתעד זאת.

בהמשך הגיע תור הכנסיה האתיופית. לא ראינו את הטקס ממש, היינו צריכים להגיע לאילת בזמן להופעה הראשונה, אבל ראינו את אנשי הכמורה האתיופים מגיעים בשיירת מכוניות פאר, ואת אלפי האתיופים הנוצרים מגיעים בעשרות רבות של אוטובוסים.

לא הצלחתי לברר מי הם כל אותם אתיופים נוצרים. האם הם צליינים שהגיעו מאתיופיה (במספרים כאלה) ?, האם היה מבני הפלשמורה שלא ממש שבו ליהדות? האם יש בארץ פשוט הרבה אתיופים נוצרים שאני לא יודע עליהם? חלק מהם, כן הצלחתי לברר, הם פליטים מאריתראה שהגיעו דרך סיני. זה שאתו דיברתי, בתמונה מטה, שוטף כלים במסעדה באילת.

עוד רשימות על צילום, כאן

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “επιφάνεια

  1. פינגבק: מריה בחיפה | דרכי עצים

  2. פינגבק: הנחיל | דרכי עצים

  3. פינגבק: ההתגלות השניה | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s