ויימאר


ארבע עשר השנים של רפובליקת ויימאר, מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד עליית היטלר לשלטון היו תקופה של פריחה תרבותית מרוכזת, בעוצמה שלא חזרה על עצמה מאז בשום מקום. הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות גרמו לפיצוץ יצירתי בציור ופיסול, בשירה ובפרוזה, בתאטרון ובקולנוע, בפילוסופיה ובהגות. אין טעם לפרט את כל השמות וכל ההישגים. בשביל זה יש את ויקיפדיה. אבל התקופה ההיא כן מדריכה את מנוחתי בזמן האחרון.

העובדה ששתי יצירות של ברכט ווייל שנכתבו בתקופה הזו: "קברט" ו "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" ומשקפות היטב את אווירת התקופה, מוצגות על הבמות בו זמנית כרגע,  גורמות לי לחשוב שלא רק אני רואה את הדמיון בין רפובליקת ויימאר ומדינת ישראל של היום, אם במודע או שלא במודע .

גם בווימאר הייתה להם מן הסתם תחושה חזקה שהפשיזם הולך להכתיב את מהלך חייהם, גם אם לא שיערו עד כמה. וגם אנחנו, אמנם צופים ורואים שהמדינה שלנו הולכת ונעשית יותר ויותר פשיסטית, פחות ופחות צודקת, פחות ופחות שוויונית, פחות ופחות שומרת חוק, פחות ופחות שוחרת את טובת תושביה, אך גם אנחנו, לא רואים את סוף הדרך שאליה מוליכים אותנו אלו, שאותם הרוב בחר בדרך דמוקרטית – כמו את היטלר ב1933.

אני מקווה שלפחות ניזכר בדפי ההיסטוריה בזכות אי אלו הישגים תרבותיים כאלו ואחרים. אני די מודע לדברים  הרבים היפים והטובים שקורים פה, בימים האחרונים שבהם עדיין פרסי היצירה אינם רק ל"יצירה ציונית", אבל קשה לי לשפוט מבפנים, ושלא בראיה לאחור, האם תקופה זו שלנו שקולה לפרץ היצירה המדהים והחד פעמי של 14 השנים של ויימאר. אני מעריך שגם בויימאר עצמה, תוך כדי מהלך הדברים, לא הייתה להם תחושה שמשהו כה יוצא דופן ומדהים קורה בקרבם. יתכן שניתן לראות את הדברים רק מפרספקטיבה היסטורית. אך אני לא רואה את ה"באוהאוס" שלנו, את ה "הוויה וזמן" של תקופתנו, אני לא מזהה את וולטר בנימין של דורנו. במחול, באמנות פלסטית, בספרות, אולי כן, יזכרו את תקופתנו. זו שלפני החושך הגדול.

ימים יגידו.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “ויימאר

  1. אתה בוודאי לא היחיד שחושב כך – האמת היא שכבר כמה שנים אני שומעת את ההשוואה הזאת, בקצב מתגבר והולך, מכל הכיוונים (בלווית ציטוטים תכופים מהשיר המפורסם של נימלר).
    אין לי מושג מה יהיה ומה יגידו הימים. הבעיה של הערכת אירועים מראש היא המחסור החמור בפרספקטיבה – רק לאחר מעשה נראה הכל ברור.
    אני, מכל מקום, תמיד בעד שימוש זהיר במטפורות. לדעתי כדאי להשתמש בהן רק כדי לקדם מטרות; אם יש חשש שהן עלולות לפגוע בסיכויים של השגת המטרות, מבחינתי עדיף לוותר על המטפורות. כי הידע של ההיסטוריה צריך לשמש אותנו כדי להיזהר מפני דברים רעים וכדי לפעול נגדם: רק "להתריע" עליהם, כדי שיהיה מתועד ש"אנחנו אמרנו והזהרנו כל הזמן" – זה לא יקדם אותנו הרבה.

    • אין לי באמת "מטרות" בכתיבת הבלוג ולכן אני מרגיש חופשי להשתמש במטפורות, מטונימיוניות, סינכדוכות ושאר אמצעים ספרותיים כאוות נפשי. אני לא מרגיש ש"אמרתי והזהרתי" פשוט כי כל כך מעט אנשים "מוזהרים" מהבלוג שלי שזה יהיה פטתי לחשוב כך.
      אבל כן, אולי צריך להתאמץ ולהשתדל להשאיר מאחורינו משהו ראוי, כדי שההיסטוריה לא תשפוט אותנו רק לפי דנון, אלקין ויריב.

      • אני חושבת שהמטרה היותר חשובה היא להביא לשינוי, או לפחות לתרום לזה תרומה צנועה. זה יותר חשוב בעיניי מאשר להשאיר עדויות הסטוריות ש"אנחנו לא כמו הרעים". היסטוריונים יודעים לחפש ולמצוא גם עדויות עקיפות, לא צריך להקדיש כל כך הרבה מאמצים בשביל להשאיר להם תעודות זמינות: תסמוך עליהם, הם יסתדרו. ולא מדובר רק בבלוג שלך: לפחות חלק ממי שעושים את ההשוואות האלה כל הזמן דווקא כן היו רוצים להביא לשינוי: הם רק לא רואים שדווקא ההשוואות האלה מרחיקות מהם חלק גדול מהקהל שהיה אולי מוכן להקשיב לדברים שינוסחו אחרת. מהבחינה הזאת יש בכך, לדעתי, פספוס מעציב.

  2. דרך אגב, אם יש לך זמן וכוח:
    קראתי היום את המאמר הזה:
    http://hatraklin.org/2012/01/08/%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97/

    אני מוצאת שהוא מציע דרך התבוננות מעניינת בשאלה של הפשיזם בישראל של היום.
    (במקרה שהקישור לא עובד: חפש את "הטרקלין", ובו את המאמר של גל אמיר על פשיזם).

  3. פינגבק: Weimar | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s