מה מעצבן אותי בהופעות ג'ז


בחדר הכושר אליו אני הולך, בשעות הערב המאוחרות, משמיע המאמן אייל מוזיקת ג'ז מעולה. היום, כששמענו את שלישיית Gonzalo Rubalcaba (עם  John Patitucci ו  Jack DeJohnette) מנגנים  Autumn Leaves נפל לי האסימון. הבנתי למה אני מתעצבן בהופעות ג'ז.

זה מתחיל ככה: ההרכב, או הסולן מתחילים בכמה יצירות מקוריות, בדרך כלל מאלבומם האחרון אותו הם מקדמים. בדרך כלל יצירות שהקהל לא מכיר, ולכן אינו יכול להבחין בין המנגינה הבסיסית ובין האלתורים עליה. בשלב זה, בסוף כל קטע, מחיאות כפיים מנומסות.

באיזה שלב, כדי לזרוק איזה עצם לקהל, רוב האמנים מתחילים לאלתר על איזשהו סטנדרט, כמו למשל  Autumn Leaves. הם בדרך כלל לא מספרים לקהל מראש על איזו נעימה בסיסית הם מאלתרים, ובמשך חמש עד עשר דקות הם מאלתרים כיד הדמיון הטובה עליהם. רוב הקהל לא מזהה את הקטע עליו מאלתרים ויושב בדממה, גם כאשר האלתור מדהים ביופיו ותחכומו.

ואז, ההרכב מוריד קצת את מפלס האלתור, וחושף מעט את המנגינה הבסיסית. לא יותר מדי, מספיק גלוי כך שכל הקהל יבין במה מדובר אך לא גלוי עד כדי לשלול מהקהל את תחושת ההישג על שהבין על מה מאלתרים. ולפתע – מחיאות כפיים סוערות.

על מה בדיוק מחיאות הכפיים הסוערות האלה? האם הן על האלתור הנפלא שהיה עד כה? לא ולא. אלו בעצם מחיאות כפיים שהקהל מוחא לעצמו. בבחינת – שופוני, אני מתוחכם מספיק לזהות את המלודיה (אחרי שהנגנים האכילו לי אותה בכפית). אני בעניינים.

אז זה בעצם המסר: תנו לנו מנגינות שאנו מכירים, ואל תבלבלו לנו את המוח עם אלתורים מסובכים. כי באלה, מחיאות הכפיים יחזרו להיות מנומסות גרידא, מצוות אנשים מלומדה.

וזה מעצבן.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “מה מעצבן אותי בהופעות ג'ז

  1. תודה על הפוינטר של Gonzalo. אתה מוזמן לשתף עוד קליפים כאלה (וגם קצת פחות טובים) :-).
    בני א.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s