עוד שבט אבוד


מראה "בני המנשה" בחברון הזכיר לי את השיחות שהיו לי עם מכרים משבט הסמבורו, בקניה. פיטר, הצ'יף של הישוב לוגורטה, ורבים אחרים,  סיפרו לי על המסורת היהודית של שבט הסמבורו, אחד מקבוצות שבט המסאי. עד כמה שהבנתי, מסורות אלו משותפות לכל שבט המסאי. לפי המסורת הזו, מוצא השבט הוא בחצי האי סיני, למרגלות הר סיני. משם הם היגרו דרך אתיופיה למיקומם הנוכחי, במרכז קניה. הר סיני הוא עד היום הר קדוש עבורם.

הם לא ממש שומרים כשרות, אך את הזברות הם לא הורגים ואוכלים כי בתורה יש איסור על אכילת בעלי חיים שאינם בעלי פרסה חצויה, ולזברה אכן אין פרסה חצויה למזלה. וכך הזברות רועות בשקט ושלווה יחד עם עדרי הפרות של הסמבורו, ואיש אינו מתנכל להן.

הם גם מלים את בניהם! אמנם רק בגיל 12-13, כאשר באותו המעמד גם מנקבים חור גדול בתנוכי אוזניהם בברזל מלובן, (מסיבות אסתטיות) וגם עוקרים את שתי השיניים הקדמיות התחתונות (מסיבות רפואיות – כדי שאפשר לתת אוכל ותרופות לחולי מחלת ה lock-jaw).

מצד שני – הם מלים גם את בנותיהם. בדרך כלל על ידי כריתה רדיקלית של הדגדגן והלביה – כך שלנשים לא יהיה דחף מיני (כך בפרוש) ולכן הן לא יאתגרו את מיניות הגברים. הסמבורו גם פוליגמיים. לטענתם יש עודף נשים, לא ברור לי למה. וכדי שנשים לא יישארו לבדן, רוכש לו גבר שיכול להרשות לעצמו זאת נשים נוספות. המחיר אגב, אחיד. 80 פרות ושבעת אלפים שילינג.

יש כ 250,000 אנשים בשבט הזה, ולהבנתי אם מדינת ישראל תרצה אותם, רובם ירצו להגר אליה, "לשוב למכורתם". השאלה היא רק אם זה יהיה טוב למדינת ישראל והאם זה יהיה טוב להם. ובשני הסוגיות אני לא בטוח מה התשובה.

מבחינת הסמבורו, הגירה לישראל, כמו הגירת "ביתא ישראל" (הביטוי התקין פוליטית לפלאשים) מאתיופיה, היא הצלה מיבשת אפריקה, יבשת שבאמת איום ונורא לחיות בה. לכולם, פרט למתי מעט – בדרך כלל שכבת המושחתים המקורבת לשלטון.

מבחינה חומרית אבסולוטית מצבם ישתפר, מבחינה חומרית יחסית, שהיא היא  מה שאנשים בפועל חווים, מצבם יורע משמעותית. מבחינה בריאותית, יהיה שיפור של מאות אלפי אחוזים בטיב הטיפול הרפואי שהם יקבלו, והדבר יכול להאריך את חייהם מממוצע של  50 שנה למעל 80 שנה.

יהיו להם ייסורי קליטה קשים. הדור הראשון יהיה "דור אבוד" ולא ימצא כאן את מקומו. הרכב המשפחות המסורתי יתערער כיוון שלהורים ולסבים לא תהיה שום יכולת להתמודד בחברה הישראלית. איך אני יודע? כי עברנו את זה כבר עם "ביתא ישראל". הדור השני יהיה במצב קצת יותר טוב, וכעבור כמה דורות, יהיה יחסית בסדר, על אף צבע העור השונה. וכך זה יהיה – לא משנה עד כמה מדינת ישראל ומוסדותיה יתאמצו וישתדלו.

האם זה כדאי להם? לא בטוח. ממקומם בקניה של היום הם רואים את מה שהם הולכים להרוויח מהגירה לעולם הראשון. הם לא רואים ולא מודעים למה שהם הולכים להפסיד.

ומבחינת מדינת ישראל?

אני חושב שכלל לא משנה באם הם באמת יהודים או לא. אם יש להם "דם יהודי" בעורקיהם על פי נוסחת חוק השבות (לפחות 12.5% דם יהודי) או לפי כל נוסחה אחרת. מה שבעצם משנה זה שהם מוכנים לשים את גורלם עם גורלנו, ולהשתכן יחד עמנו באותה כף של מאזניים הדמוגרפיות. לשון אחרת, לא תקינה פוליטית אך כן זו העומדת בבסיסים של דברים – מה שחשוב הוא שהם לא ערבים. והרי זו הסיבה שבני המנשה הגיעו לקריית ארבע, קריה חרדית בעיקרה. כל אותם רבני התנחליות המדקדקים קלה כחמורה בכל מצווה מוכנים להתגמש פלאים כשמדובר בגיוס כוח אדם לשורותיהם.

האם יש תועלת כלכלית למדינה מאיתור והבאת עוד "שבטים אבודים"? בלי ספק שבטווח הקצר והבינוני לא. תרומתם לתל"ג תהיה אפסית עד שלילית. אך מה לגבי תרומות אחרות? אז הנה לדעתי הסיבה העיקרית להבאת עוד ועוד שבטים נידחים אל קירבנו: הגיוון. diversity. קשה לכמת את התועלת שבגיוון, אך כפי שכל מי שעושה סיעור מוחין יודע, ככל שיש מגוון יותר גדול של אנשים בסיעור, הוא עשוי לצאת יותר מוצלח.

אני לא מדבר על גיוון "אתני" דווקא, שיקנה "צבע" לחברה היותר מדי אחידה שלנו. אני לא מדבר על זה שייבוא שבטים מאתיופיה יגרום לפתיחת מסעדות אתיופיות ראויות. זו לא המטרה וזה ממילא גם לא קורה. למרות אהבתי לאוכל אתיופי, אין בארץ מסעדות אתיופיות שוות, וגם הבאת "בני ישראל" מהאזורים הכפריים של מהרשטרה, הודו לא הביא אתו מסעדות הודיות שמתקרבות אפילו לקרסולי המסעדות במקומות אחרים בעולם בהם יש מהגרים מהודו. כנראה שנטייה לפולקלור עם גוונים קלים של יהדות לא נוטה להופיע ביחד עם מסורת קולינרית מפוארת 😦

אני כן מדבר על רב תרבותיות במובן העמוק של המילה. על הגדלת מגוון הדרכים שבהם אנשים מגדירים לעצמם אושר, מה טוב, מהי תכלית ראויה, מה ראוי ומה לא. ופה בני הסמבורו בהחלט יביאו עימם זוויות ראיה שונות ומרעננות. ואם נתאפק ולא נדרוס אותם במכבש ההגמוניה הישראלית. אם לא "נגייר אותם לחומרה", נצא אנחנו נשכרים. מצד שני –  אולי  כן נרצה להוריד אותם מהקטע של מילת נשים, ולהתנות את הגירתם בוויתור על דיכוי נשותיהם. אבל עד אז, אפשר להתחיל עם האזרחים הנוכחיים של ישראל, ולשרש את המנהג הזה בקרב הבדואים.

ולמה שבטים נידחים דווקא? למה דווקא מחלקי העולם הפחות מפותח? למה לא שבדים ושווייצרים?  כי אין לנו חפץ בסוג הגיוון שהם היו יכולים להביא אתם? דווקא יש –  אבל הם לא רוצים…

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “עוד שבט אבוד

  1. פינגבק: הביאו לי עוד שחורים | דרכי עצים

  2. פינגבק: Négritude | דרכי עצים

  3. פינגבק: Hannibal ad portas | דרכי עצים

  4. פינגבק: קניה ונורווגיה 2 | דרכי עצים

  5. פינגבק: Abayudaya | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s