dura lex sed lex


לו אני האיש אשר גרוניס, הייתי מן הסתם עולץ על חוק גרוניס שעבר בכנסת,  המאפשר לי להיות נשיא בית המשפט העליון. ראבאק, יש לי שנתיים ועשרה חודשים לפרישה! בגלל חודשיים ימנעו ממני את הנשיאות? מה הקטע?

לו אני כבוד שופט בית המשפט העליון גרוניס, הייתי מכריז שאני מוחל מראש על הטובות, ומסרב להיות נשיא בית המשפט העליון. שיושרתי אינה מרשה לי ליהנות מחוקים שמחוקקים חברי כנסת שחושבים שאהיה נתון בכיסם וברוב אסירות תודה אפסוק כפי שהיו רוצים שאפסוק. שחושבים שאני "שמרן", ולכן פסיקותיי תהיינה לרוחם.

הייתי אומר להם, לחברי הכנסת האלה, ש dura lex sed lex. שהחוק הוא קשה, אבל הוא החוק. שלתפור חוקים לאנשים זה לא לעניין.

יש לי ציפיות מאשר גרוניס, ואם הוא אכן יהיה הנשיא הבא של בית המשפט העליון , הוא לא יעמוד בצפיות שלי. לעומת זאת, אין לי שום ציפיות ששופט בית המשפט המחוזי נועם סולברג יסיר את מועמדותו לעליון, בעקבות החקיקה הפרטנית המיועדת לסלילת דרכו לבית המשפט העליון. על פי סל פסיקותיו בעבר ברור מה תהיה החלטתו. ברור שחוקים שתפורים למידתו לא יהיו פסולים בעיניו.

שופט המפר את החוק הבינלאומי, ומתיישב בשטח כבוש, לא צריך אפילו לדעת מהן פסיקותיו עד כה, כדי לדעת מה איכות הסרגל המוסרי שלפיו הוא חי. ולכן, ברור שכל האמצעים יהיו כשרים בעיניו להתנחל בבית המשפט העליון ולייצג את המגזר ששולח אותו לשם.

מתמר גולן, בספרה "אפריקה אפריקה", למדתי שאצל הצרפתים, בני המושבות המוכשרים נשלחו לצרפת ללימודים, ואף שרתו בשרות הציבורי ובממשלות צרפת. נשיא חוף השנהב, Félix Houphouët-Boigny, אף כיהן כשר בממשלת צרפת לפני שחוף השנהב קיבלה עצמאות. ואם אצל הצרפתים כך, למה שלא יהיה גם אצלנו שופט מ"הקולוניות" בבית המשפט העליון? מה, נגמר העידן הקולוניאלי?

הרי כבר יש לנו בממשלה לפחות שר אחד שאני יודע עליו, שהוא מהקולוניות. שר החוץ ליברמן, מהתנחלות נוקדים. אז אם שר, למה לא שופט?

כי יש הבדל. כי ליברמן הוא פוליטיקאי, ולא סתם פוליטיקאי, אלא כזה שכבר עשר שנים נמצא בחקירת משטרה, וכבר עשר שנים מצליח להתל בחוק. אבל שופט פורע חוק? עד כמה שאני יודע, מדינת ישראל לא סיפחה רשמית את גוש עציון. וגם העולם לא ממש מכיר בריבונותנו על האזור ההוא. ומגורים בשטח כבוש הם עבירה על החוק הבינלאומי.

לא נראה לי הגיוני שיהיה בבית המשפט העליון (ובעצם – גם לא במחוזי) שופט שלא גר במדינת ישראל. אבל אין לי בעיה אם כבוד השופט נועם סולברג ינסה להתמנות לבית המשפט העליון ברשות הפלסטינית. שם אפילו לא צריך יהיה לחוקק חוקים בכנסת כדי לגרום לזה לקרות. שם מספיק צו של המושל הצבאי. ואם צריך שכנוע נוסף – אפשר תמיד לשרוף עוד כמה עצי זית.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “dura lex sed lex

  1. "שופט המפר את החוק הבינלאומי, ומתיישב בשטח כבוש, לא צריך אפילו לדעת מהן פסיקותיו עד כה, כדי לדעת מה איכות הסרגל המוסרי שלפיו הוא חי. ולכן, ברור שכל האמצעים יהיו כשרים בעיניו להתנחל בבית המשפט העליון ולייצג את המגזר ששולח אותו לשם." – דעותיך לגיטימיות – אך הלוגיקה מעוותת. איני רוצה להכנס לויכוח פוליטי – אך אתה הופך דעה לעובדה, וממנה מסיק מסקנות. לא הוגן.
    ודרך אגב – אני מסכים לגמרי עם שלושת הפסקאות הראשונות.

  2. ישנם לא מעט משפטנים החושבים כמוני לגבי סולברג וחוקיות ישיבתו שם. אסור למדינות ליישב את אזרחיהן בשטחים כבושים. זה לא עניין של דעה. יש ספק אולי האם יש אשמה ביחידים המתיישבים בשטח כבוש., אך על זה נסובה העתירה בעליון נגד מינוי סולברג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s