כשהייתי בן שנתיים, חיילי צה"ל ירו והרגו 47 אזרחים ישראלים, 10 דקות מתל אביב, בפאתי ראש העין, בכפר קאסם. וזה לא היה בתש"ח. זה היה ב 1956. לאותו כפר קאסם נסעתי לא מזמן, כדי להשוות את שוק הציפורים שם לזה שברבת עמון, שעל הביקור בו כתבתי כאן. על השוק הזה סיפר לי משה, חובב הציפורים והפירות האקזוטיים שנהג ללכת לשם בעבר.
בניגוד לשוק הפרטיזני של ימי שישי בבוקר ברבת עמון, זה של כפר קאסם "ממוסד". הוא במבנה מקורה, ובמקום קבוע עם מגרשי חניה סביבו. באים אליו גם הרבה יותר אנשים, לא כולם דווקא לקנות ולמכור ציפורים.
כשהתחלתי לברר, התברר שהשוק הזה ידוע לשמצה. נמכרים בו בעלי חיים גנובים, וחולים. תוכי יכול להמכר באלפי שקלים, ולכן לא פלא שפורצים גונבים ציפורים או חיות מחמד נדירות. גם הציפורים שאינן גנובות נגועות הרבה פעמים בוירוסים שונים ומשונים, שיכולים להשמיד את כל הציפורים של הקונים. בקיצור – שומר נפש ציפוריו ירחק משם.
אבל אני לא באתי לקנות ציפור ולכלוא אותה בכלוב. גם לא באתי לקנות אפרוח בשני שקלים, כפי שההורים והסבים קונים שם כצעצוע זול לילדים, שיחזיק מעמד יום יומיים וילמד את הילדים את ערכם של חיים, ואיך נראה מוות. ויוחלף באחד אחר בשבת הבאה.
באתי לחוויה אנתרופולוגית, לראות "שוק ססגוני", ויחד עם ידידי מיקי, לעשות מעין פרוייקט צילום, וגם באותה ההזדמנות לנסות את המצלמה החדשה (Sony A55SLT).
מבחינת מבחר הציפורים, ובמיוחד היונים, השוק הישראלי נופל בהרבה מזה הירדני. יש לי סברה שחובבי היונים הרציניים מדירים את רגליהם מהשוק הזה וקונים ישירות מהמגדלים. ויש אנשים, אני אפילו מכיר כמה מהם, שעיסוקם גידול יונים למכירה, טיפוח והשבחת זני יונים. אבל כן יש אנשים הבאים לשם למכור מבית הגידול שלהם, כמו זה בתמונה מטה, וצילום ציפור טיפוחיו על חזהו.
בשני השווקים מוכרים גם כלבים. בירדן אלו בעיקר כלבי תקיפה מזנים שונים, ולהערכתי קונים אותם לא כחיית מחמד ולא ככלב שמירה אלא לקרבות כלבים. גם בארץ, ב"מגזר" אין אנשים מחזיקים כלבים סתם כך, כחיית מחמד. אבל כן מכרו כלבים גם כאן, בכפר קאסם, כמו הגברת בתמונה, עם גורי רועה גרמני (לא גזעיים) כלואים בתוך עגלת סופרמרקט.
מוצר שראיתי בארץ ולא בירדן, הוא תקליטורים לציפורים. מסתבר שציפורי שיר הגדלות לבדן, לא יודעות לשיר. הם לומדות לשיר כגוזלים מהמבוגרים, אך כשהם בוקעות מביצה במדגרה, אין מי שילמד אותן לשיר. ולכן התקליטורים. יש כאלו עם שירת חוחיות, יש של זמיר, ויש עוד. והציפורים הבודדות בכלוב, אם תשמיע להם את הצלילים הנכונים, ילמדו על דרך החיקוי, ויתחילו לשיר גם הן. מעניין מה קורה אם שמים לזמיר תקליטור של חוחית. האם הוא יתחיל להשמיע ציוצי חוחית?
מבחר התכשיטים ליונים בכפר קאסם קטן בהרבה מזה של הירדנים. שם משקיעים הרבה יותר בקישוט היונים בחרוזים, אבני חן מזויפות ותכשיטי יונים מיוחדים. אבל יש מוצר מעניין אחר: תוספי מזון ציפורים המאפשרים לבעל הציפור לעצב את צבע הפלומה של הציפור כרצונו: צהוב, כתום, אדום ואפילו כחול. כנראה מאותה התוצרת שמייקל ג'קסון צרך כדי להלבין את עורו (סתם.. בניתוח לאחר המוות הסתבר שהוא אכן סבל ממחלה שגרמה לו להלבין. סתם הלבינו את פניו.)
וגם אוכל מוכרים שם. והרבה. עם ישראל אוהב לערב אוכל בקניות, ולכן מוכרים שם למשל גרעינים שחורים, לאנשים ולציפורים
וחזיות
וציוד לאקווריום, כמו המכונית האמפיבית הזו
ותיישים
ובצק עם תרד
ודיסקים מזויפים, במיוחד של עופר לוי, כאן בשלשה שלבים בתהליך התחרדותו.
דרכי עצים 
כמו תמיד, פוסט מרתק
תודה!
מעניין מה יצא אם ישמיעו לזמיר תקליטור של נינט,
או לחוחית תקליטור דויטשה גרמופון סונטת קרויצר,
או לבולבול את הסימפוניה השנייה של עבדול וואהאב…
יש ציפורים שהם חקיניות. נראה לי קצת כמו שתינוקות לומדים את השפה שסביבם. אם תיקח תינוק סיני ותגדל אותו בסלובקיה, הוא יהיה מסוגל לבטא צלילים שכמבוגר יהיה לו מאד קשה ללמוד. או – אם תיקח תינוק רוסי מהצפון ותגדל אותו בדרום רוסיה, הוא יחליף את גימל ב הי במקום הי ב גימל.
פינגבק: Hypersignification, חכמת ההמונים ויוני נוי | דרכי עצים