כאילו דהההה


הייתי אתמול בסרט בריטי בשם "לעולם אל תתני לי ללכת". בסרט, בו מככבת  Carey Mulligan הנהדרת, מתוארת פנימיה בריטית של שנות השישים שלאט לאט מסתבר שהילדים בה, בריטים  לעילא, בלונדיניים כיאות, תפקידם בחיים הוא לספק אברים להשתלה לאזרחים ה"רגילים". הילדים האלה יגיעו ל "completion" בין גיל 20 ל 30, אחרי 2-4 תרומות איברים, שבין לבין מצבם יורע בהדרגה. לילדים האלה יש ילדות "רגילה" בפנימיה בריטית, כולל שיעורי אומנות, שבהמשך הסרט מסתבר שנועדו לבחון אם "יש להם נשמה".

ואנו אמורים להזדעזע . לגדל יצורים בעלי נשמה, בעלי תודעה, כדי לקצור את איבריהם ולהמיתם אחרי שאין בהם יותר תועלת כלכלית? היעלה על הדעת?

ואני אומר: "כאילו דההה?". מה יש? למה זה בסדר לקצור איברים של עשרות מיליארדי יצורים בעלי תודעה מידי שנה? אפילו כאלה שלא היו נולדים מלכתחילה אלמלא היה זה ייעודם בחיים? גם הילדים בסרט נוצרו כדי לספק איברים להשתלה, ולא היו נולדים אלמלא היה בכך צורך לחברה. גם הם, לפחות זוכים לכמה שנות חיים "טובות", נאמר השליש הראשון, והטוב של החיים, לפני שלוקחים להם את הכבד. ולפחות במחיר חייהם הם מצילים חיים של מספר אנשים, ולא רק משביעים את רעבונם.

אז למה זה לא בסדר? כי יש להם תודעה? ולקופי אדם אין תודעה? לחתולים וכלבים אין תודעה? ומה לגבי נמרים ופילים? סוסים? פרות וחזירים? תרנגולות?

ואולי בגלל שיש להם "נשמה"? יש בכלל משהו כזה שאפשר להפריד אותו מ"תודעה"? אני חושד שהמילה "נשמה" == "תודעה של הומו ספיינס". מילה שהמצאנו כדי לאפשר לנו לקצור את איבריי כל מיני משפחת החי שאינם נמנים על זה שלנו. קוראים לזה Speciesism.

ומזה בדיוק אני משתדל להיגמל.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “כאילו דהההה

    • אני דווקא מנסה לטעון שאין צורך לקבוע כללים חדשים. שאם לפי הכללים הקיימים מותר לגדל פרות כדי לאכול אותן, צריך להיות מותר גם לגדל בני אדם לתרומת איברים, או אפילו למאכל.
      ולהפך – אם פסול מוסרית לגדל בני אדם לצרכים כאלה ואחרים, זה נכון לכל יצור בעל תודעה מובחנת.

  1. כל זה נכון, ומה שגרוע במיוחד הוא התיעוש של כל העניין.
    עם או בלי קשר: איך מתמודדים הצמחונים והטבעונים עם העובדה שיש בטבע שרשרת מזון, שחיות חזקות יותר אוכלות חיות חלשות יותר? כלומר, האם זה קביל כל עוד זה לא מתועש ואכזרי יותר ממה שזה חייב להיות, או שבהקשר הזה גם הטבע עצמו נתפש כ"לא בנוי נכון"?

    • יש מישהו בשם גארי יורופסקי, שסרטון שלו ב http://www.gary-tv.com שכנע אותי לעשות את הצעד הנוסף. מצמחונות לטבעונות. הוא מציע את המבחן הבא:
      אם אתה חושב שאתה קרניבור, צא החוצה וצוד לך סנאי. צוד אותו כמו שאר הקרניבורים: רק עם השיניים, בלי שימוש בכלים ואפילו לא בידיים. רוץ אחריו, תפוס אותו רק עם השיניים, ותאכל אותו בשלמותו, רק עם השיניים, בלי לבשל, כולל הפרווה, העור, האיברים הפנימיים ומח העצם.
      לטבעונים אין בעיה עם אריות. הטענה היא שאנחנו, בני האדם, בעצם הרביבורים, וחוץ מזה, שהדרך בה אנחנו מגדלים חיות היא לא ראויה מוסרית. אבל גארי אומר את זה יותר טוב.

      • את הסרט הזה ראיתי מזמן, אבל זה לא ממש עונה על השאלה ששאלתי. את הסגנון של יורופסקי אני לא סובלת (אבל זה לא שייך לעניין).

        אשר למערכת העיכול שנועדה מלכתחילה לאכול עשב: מלכתחילה נועד האדם לטפס על עצים, לפצח אגוזים בשיניים טוחנות אחוריות (שיני "בינה") וללכת על ארבע. כשהוא הפסיק לעשות את כל הנ"ל, המערכות הרלוונטיות בגופו התנוונו והשתנו: הזנב שלו נעלם, שיני הבינה חסרות כבר אצל הרבה אנשים, ציפורני הרגליים מתנוונות, ולרובנו יש בעיות גב ובעיות בעצם הזנב כי השינויים עוד לא הושלמו. השאלה היא אם מערכת העיכול של האדם לא עברה מאז שינויים גם כן.

        מכל מקום, בכל הנוגע לתיעוש של גידול חיות אני מסכימה אתך מאד. יש הבדל בין לאכול כדי לִחיות לבין לגדל חיות ולענות אותן למוות בכל מיני שיטות, תוך כדי הפיכתן למוצר תעשייתי שמשווק ככזה, בדרך כלל שלא לצורך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s