עיר עמים


בסוכות השתתפתי בסיור של עמותת עיר עמים בשכונות שבהיקף העיר ירושלים, ולמדתי דברים רבים שלא ידעתי. דברים שהייתי צריך לדעת, וגם אתם. הסיור מצוין, מומלץ ובחינם. אבל גם בלי הסיור, אפשר ללמוד המון מהמפה המצורפת מטה.

קו המתאר הכחול מתאר את תחום שיפוט העיר ירושלים לפי חוק ירושלים. הוא כמובן גדול בהרבה משטח ירושלים שלפני 1967 בקו המתאר הירוק. הוא אפילו גדול משטח העיר פריז למשל. הקו הכחול עוטף בתוכו כפרים רבים שמעולם לא היו חלק מירושלים, אך על שטחי החקלאות שלהם אפשר לבנות שכונות ליהודים (בלבד). אך אפילו התיאבון הטריטוריאלי המתגלם בקו הכחול מתגמד לעומת השטח המוקף על ידי הקו האדום העוטף את ירושלים וסביבותיה – תוואי גדר ההפרדה. אין ספק שתאבוננו גדל משמעותית מאז חוקק חוק ירושלים.

מצד שני – יש מקומות שלמדינת ישראל היו  מחשבות שניות לגבי קו הגבול העתידי, וחומת ההפרדה עוברת פנימה מגבול שיפוט העיר ירושלים. במקומות כאלה נוצר מין מצב מוזר בו תושבי ירושלים, הנושאים תעודת זהות כחולה, שהם אזרחי ישראל כמעט לכל דבר ועניין (למעט דרכון וזכות הצבעה לכנסת), מוצאים עצמם מהצד שלא נכון של החומה, מודרים ממדינתם, ולא במקרה.

למשל, הכפר וואלג'ה הנמצא מערבה משכונת גילה. תחום השיפוט של ירושלים עובר באמצע הכפר, וחומת ההפרדה עוברת  הרחק מערבה ודרומה ממנו, כדי להכיל את גוש עציון ולהשאיר את גוש עציון צמוד לירושלים. מה הפתרון? הכפר הוקף בחומה, והפך מובלעת המנותקת הן מישראל והן מהרשות. תושבי הכפר שהם תושבי ישראל כלואים בתוך הבועה הזו יחד עם תושבי הכפר שתעודות הזהות שלהם כתומות. איך הם חיים שם בכפר הזה? אלוהים יודע.

ומה לגבי מחנה הפליטים שועפאת? הוא ועוד שתי שכונות הצמודות אליו נמצאים בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים כפי שהורחב על ידי חוק ירושלים. אבל מישהו חשב שזו כנראה היה מיקח טעות. הרבה יותר מדי ערבים, ובלי שטחים ריקים להשתלט עליהם. הפתרון? חומת ההפרדה חודרת עמוק מערבה, פנימה לתוך תחום השיפוט של ירושלים ויוצאת שוב חזרה החוצה ממש מדרום לפסגת זאב מזרח, יוצרת כיס בעיר ירושלים שתושביו תושבי ישראל, ותושבי ירושלים, אך עירית ירושלים ומדינת ישראל לא מספקים להם אפילו את השירותים המזעריים שהם מספקים לשאר תושבי מזרח ירושלים הערבים. יושבי הכיס הזה נכנסים לעירם הם דרך מחסום בחומה. אם יש פשע בשכונה, משטרת ישראל לא נכנסת לחקור. אם צריך לתקן כבישים, שהרשות תתקן להם (כפי שהיא אכן עושה…).

בגודל ובקנה המידה של החומה יש משהו יפה, כמו במבנים רבים שנבנו על ידי שליטים מגלומניים. לעומת הגיבוב של הבניינים במחנה הפליטים מהצד ההוא, ופסגת זאב מהצד הזה, החומה היא אלמנט אדריכלי ישר, בעל קוים נקיים, שצורתו נגזרת ישירות מהפונקציה שלו (אם כי הפונקציה לא תמיד ברורה מתוך הצורה, ופה באה הרשומה הזו לפרש). ולא יכולתי שלא להיזכר באמן ה"עטיפות" כריסטו, ובעבודתו הזו:

כפר עקב החולש על שדה התעופה עטרות מצפון לירושלים גם הוא בתוך השטח המורחב של העיר. תחום השיפוט של ירושלים הורחב כמעט אל תוך העיר רמאללה, כדי שיהיה לירושלים שדה תעופה, בעטרות. אבל עכשיו שמדינתנו הפנימה ששדה התעופה הסגור משנת 2000 לא הולך להיפתח אי פעם, ושאין הגיון בשדה הזה כשנתב"ג חצי שעה מירושלים,  כפר עקב כולו מצא את עצמו  גם הוא "בתוך ירושלים ומחוץ לחומה".

קבר רחל הוא דוגמה נגדית. הוא אמנם בתוך בית לחם, ומחוץ לתוואי החומה ותחום השיפוט של ירושלים, אך הוא עוד אחד מ"סלעי קיומנו", ולכן החומה שולחת אצבע דקה וארוכה לתוך בית לחם. בין שתי חומות  בטון בגובה של 9 מטרים יש כביש, ובסוף הכביש, בתוך כיס קטן מוקף חומות, כשבתי בית לחם מציצים פה ושם מעליהן, יש בונקר בטון שבתוכו מסתתר, כמו אפרוח בתוך הביצה, מבנה האבן הקטן והצנוע של הבניין המכונה "קבר רחל". שווה לבקר ולו רק בשביל לראות את אחד המקומות היותר הזויים במזרח התיכון.

לחומה יש גם השלכות קנייניות לגבי התושבים הערבים של מזרח ירושלים. אם תושב מזרח ירושלים מוצא את ביתו בצד החיצוני של החומה, ואת אדמתו מהצד הפנימי של החומה, כמו שקרה בלא מעט מקומות בהם התוואי של החומה תוכנן בדיוק למטרה זו, מדינת ישראל רואה אותו כ"נפקד", ולפי חוק הממונה על נכסי נפקדים, רכושו עובר לחזקת המדינה. זה כל כך לא הגיוני, שאסביר את זה שוב: מדינת ישראל החליטה לבנות חומה כך שביתו של תושב ירושלים, החי בתוך שטח השיפוט של ירושלים, יהיה מחוץ לחומת ההפרדה, ש"נבנתה לצרכים ביטחוניים בלבד" ו"לא קובעת עובדות בשטח". התושב הנ"ל לא שינה את מקום מגוריו. הוא לא "ברח" מכפרו כמו פליטי 1948. הוא לא עשה כלום. בכל זאת הוא הפך כהרף עין ל"נפקד" ואיבד את אדמתו למדינת ישראל, שהיא זו שבחרה בתוואי שבו החומה עוברת, בינו לבין אדמתו.

אפילו פרנץ קפקא לא היה יכול לדמיין שרירות שלטונית כה מופרכת. אגב, עד 2005 חוק נכסי נפקדים לא חל על תושבי ירושלים, שכן היועץ המשפטי לממשלה דאז ראה את האבסורד שבכך. ב 2005 החליטה הממשלה, בהצבעה טלפונית, להכיל את החוק גם על ירושלים.

מעבר לתוואי החומה, כלל הסיור ביקור במספר שכונות ערביות במזרח ירושלים. גם בלי הסברי המדריך אפשר להבחין די בקלות בין שכונות יהודיות וערביות. איך יודעים? פשוט: יש מדרכות? שכונה יהודית. זבל מתגלגל ברחובות? שכונה ערבית. יש פנסי רחוב? יהודים. אין בתי ספר? ערבים. פשוט.

לפעמים אפשר להתבלבל. אתה נוסע בתוך כפר ערבי, ופתאום מופיעות מדרכות, פנסי רחוב, גינון בפס ההפרדה! ימות המשיח. ואז מופיע שלט באמצע הכביש, והשלט אומר: "נוף ציון". שלושה בניני דירות מדורגים, בנויים בסטנדרט גבוה עם נוף לעיר העתיקה שנבנו על ידי יזם יהודי ושווקו דרך האינטרנט ליהודים בארה"ב שלא הבינו בדיוק איפה הבתים שהם קונים. את אישורי הבניה הוא קיבל תוך יום אגב, בניגוד לשנים שלוקח לתושב ערבי מאותו הכפר שמוכן לנסות ולהתמודד עם עירית ירושלים. ואז, אחרי שחולפים על פני שלושת הבתים, המדרכות נעלמות, איתן פנסי הרחוב והגינון, ואת מקומן מחליפה האשפה משני צידי הכביש שלפתע גם חזר והפך שוב צר ומשובש.

טוב, אתה אומר לעצמך, לא מגיע להם. הם בטח לא משלמים ארנונה. לא מדויק. 110% מתושבי מזרח ירושלים הערבים משלמים ארנונה. הם מתעקשים לשלם את הארנונה גם אם הם לא גרים בפועל בעיר, אלא שוכרים דירה מחוץ לירושלים. תשלום ארנונה הוא הדרך היחידה לשמור על תעודת הזהות הכחולה. לא שילמת ארנונה? סימן שאתה לא גר בירושלים ואפשר לקחת לך את תעודת הזהות ואת זכויות התושב, כמו ביטוח לאומי וקצבאות ילדים ומחלה.

אז הם משלמים ארנונה באדיקות, אך לא מקבלים הרבה בתמורה. 30% מתושבי העיר נהנים רק מ 8% מתקציב העירייה. ורואים את זה היטב. צריך להשקיע מאות מליוני שקלים כדי להשוות את המצב בשכונות הערביות לזה של היהודיות.

בית החולם מוקאסד שעל הר הצופים גם הוא סיפור מעניין. הוא הוקם על ידי ירדן, ונועד לשרת את ירושלים וסביבותיה. הצוות שלו רובו מהגדה וסביבות ירושלים. אלא שלפתע יש חומה, ובית החולים נותק הן מצוותו והן מציבור החולים. ומצד שני, לציבור החולים שנותר מחוץ לחומה אין בית חולים אחר לדאוג לצרכיו. וישראל לא חושבת שזו בעיה שלה.

את כל זה ועוד הסביר המדריך לקבוצה באוטובוס, באנגלית משובחת. הסתכלתי על התיירים שבקבוצה, ותהיתי מה הם חושבים על המצב ועלינו. האמת? רובם נראו די אדישים, כולל שלושת אנשי השגרירות המצרית…

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “עיר עמים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s