גלעד שליט לא חשוב


בטח ובטח שלא חשוב כפי שאפשר היה לחשוב לפי כמות המילים הנשפכת עליו בתקשורת, בשלטים המרצפים את רחבי הארץ ובסטיקרים על כל מכונית.

אין לי שוב דבר ביקורת להוריו, שעמלו קשה לשמור את ענינו על סדר היום הציבורי. אין לי גם בעיה עם עסקת החלפת השבויים (חטופים / אסירים – תלוי מי מסתכל, ולאן) לשחרורו.

אבל יש לי בעיה עם המדינה הזו, שלא מסוגלת להבחין בין עיקר וטפל. ועם אמצעי התקשורת שלא מסוגלים להתעסק ביותר מנושא אחד בכל פעם, ועם הרעב הבלתי נדלה של הקהל לצהוב הצהוב הזה, ל"פן האנושי" המציצני והנקלה הזה.

אבל אפילו יותר מציק לי, שהרעש הזה בעניין גלעד שליט, יש לו תפקיד פונקציונלי. תפקידו למסך את תשומת ליבנו ולהשכיח מאיתנו את הדברים החשובים באמת. את ענייני החיים ומוות שהיו צריכים להיות על סדר היום הציבורי.

למשל – שתוחלת החיים בבאר שבע נמוכה בשבע שנים מזו שברעננה. שתמותת תינוקות גבוהה פי שלוש.

למשל – שאם היינו מפסיקים את הכיבוש של העם הפלסטיני לפני 20 שנה, גלעד שליט לא היה נחטף,  וחיי אלפי אנשים היו ניצלים. והמצב הכלכלי של כולנו, יהודים וערבים כאחד, היה משופר בהרבה.

איך נעלמה המחאה החברתית של מאות אלפי אזרחים לפתע מסדר היום הציבורי? למה פתאום המתמחים כבר לא ראויים לתשומת הלב של הציבור? האם עובדי הקבלן נעלמו ממשרדי הממשלה? האם תלמידי בתי הספר הפסיקו להתדרדר במבחנים בינלאומיים? האם הביוב הפסיק לזרום ברחובות הישובים הערביים? האם נשים בדואיות כבר לא נימולות יותר? לא נרצחות על "כבוד המשפחה"?

האם כל הנושאים האלה פחות חשובים ממה שאמרה הדודה מדרגה שלישית של תושב ישוב הממוקם ממש קרוב למצפה הילה?

אל תשלו את עצמכם. מסך המילים חסרות התוכן הזה הוא לא מיקרי. זו לא תיאורית קונספירציה. הרגילו אותנו לא להבחין בין עיקר וטפל. גרמו לנו לחשוב שמה שמכסה 80% משטח העיתון הוא מן הסתם יותר חשוב ממה שזוכה לשתי שורות בעמוד הפנימי, או לא זוכה לכיסוי כלל. זה לא נכון.

והדרך להיגמל מזה עוברת דרך גמילה הדרגתית ממהדורות חדשות כל חצי שעה ברדיו, ומשש בערב ועד חצות בטלוויזיה להפסיק לקרוא כל מילה בעיתון, כל יום. אין להם כל הרבה מה להגיד. זאת אומרת יש, אבל הם לא רוצים לדבר על נושאים אלה.

ובשלב שני – לנסות למצוא מקורות אינפורמציה אחרים. אולי לנסות לראות אותנו דרך הדיווחים ממקומות אחרים? אולי מערוצי תקשורת שלא נשלטים על ידי השלדונים האדלסוניים? כמו למשל העוקץ? אני לא ממש יודע את התשובה לזה, מסך העשן המקיף אותנו כה סמיך שקשה למצוא את הדרך לאן שהוא. אבל חיפוש הדרך הוא כבר ההתחלה.

והכי חשוב, עצם הידיעה. הידיעה שעובדים עלינו, מורחים אותנו. הידיעה שחושבים אותנו לעדר שצריך לנהג לאן ש"היד הנעלמה" רוצה שבו נעמוד, ושבו נלחך את אותו המספוא המהונדס גנטית ששמים לפנינו, ונשתוק.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “גלעד שליט לא חשוב

  1. התרגשתי ששמעתי שענין החזרתו של גלעד עומד להסתיים כשהייתי בחו"ל בשבוע שעבר, ואכן השיטפון הבלתי נדלה בחדשות אתמול (היום הראשון בארץ לאחר חזרתי) היה בלתי נסבל. ראינו אותם מההקלטה, וחוץ מהראיון של מחמוד א-זהאר דילגנו על הרוב.
    חג שמח לכולם!
    בני א.

  2. אהבתי את משפט הסיום שלך ובכלל את הלהט ואני מסכימה עם רוח הדברים (אם כי לא עם הכותרת הפרובוקטיבית משהו). אך יש לי שתי שאלות פעוטות:
    כשאתה מתלבט "חטופים / אסירים" – את התלבטותו של מי אתה מייצג? שלך? של בעלי סדר יום כלשהם?
    וגם – מהם אלה ש"הרגילו אותנו"?

  3. אני לא מתערבת אם ל'חזיר או לא, זה עניין מדיני, ואין לי שום כלים להכריע ו,או לשפוט. ואם כבר החליטו להחזיר, אז שישתקו כבר !!! אין לי כוח לברברת האין סופית הזו.

  4. אני לא חושבת שהרעש התקשורתי נועד להסיח את דעתנו מדברים אחרים. ואפילו לו הייתה למישהו תכנית כזאת (גם אני, כמו ת. למעלה, שואלת "מי אלה שהרגילו אותנו"), לא סביר שהיא תצליח: אם הכל מחר (היום) יעבור בשלום, בעוד שבוע כבר לא ידברו על העניין הזה.

    בקשר למקורות אינפורמציה חלופיים: מסכימה איתך שזה רצוי. הבלוגוספירה מספקת לפעמים מידע מסוג שלא תמצא בערוצי התקשורת הרגילים – אם כי לא תמיד אני משוכנעת שהדייקנות, המחויבות והאובייקטיביות שלה טובות יותר משל הערוצים הרגילים. הכי טוב היה לו יכולנו לקרוא הכל, להצליב מידע, לקרוא בין השורות ולהסיק מסקנות ממה שנאמר וממה שלא נאמר – אבל למי יש זמן.

  5. גם אותי הברברת חסרת התוחלת האין סופית שמלווה כל פעם אירועים מסוג זה מעייפת ונראית מיותרת. הייתי שמח לו הייתה נמצאת הדרך להימנע מכך או לפחות לצמצם אתהתופעה, אבל אני לא חושב שיש פה איזושהי "יד מכוונת". היד המככוונת היא אנחנו, הצרכנים, הצורך המציצני והסקרנות האנושית הטבעית הם שמזינים את כל הסצנה התקשורתית שכוללת בין השאר את הטלוויזיה, הפייסבוק והאפליקציות הסמארטפוניות האין סופיות שצצות בכל שניה ונועדו גם הן לחבר ולקשר ולהפוך אותנו זמינים, מיודעים ומציצנים. כל זה אולי מבוסס על איזשהו צורך אנושי מאד בסיסי, אולי תחושת הבדידות הבסיסית שלנו כבני אדם… ואולי לא.

  6. אכן, אנחנו עוברים תהליך גמילה קשה וכואב מייחוסי "נכון ובסדר" למישהו אחר: הממשלה, הצבא , המורים, ה BBC, ובבהלה של חוסר הוודאות והסמכות, וחיסול הפרות הקדושות אפשר להבין בחירה אנושית מצערת בהמתכרות חדשה למציצנות ממקור ראשון (כפי שהמדיה מזהה ומספקת כסוחר סמים את החומר הנדרש ) ולעומתה האפשרות לתת דוגמא אישית של תנועת התפתחות אישית. היה רגע ששאלתי את עצמי אם לנוכח הרעש הנורא, של גילויי רוע, טפשות ובהמיות היה עדיף שגלעד לא יוחזר… והאמת שברור מייד מה עיקר בכך ומה טפל, לכן למרות לחץ עצום שחשחתי לנסוע למצפה הילה בדחיפות, פשוט החלטתי לא לנסוע וגם לא מקפיד לעקוב אחר השידורים כפי שאתה מציע אפילו שהמנחים הם אילנה דיין וצביקה הדר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s