לכל איש יש מספר


בקניה גיליתי שיש בעולם הרבה אנשים שאין להם כתובת מגורים קבועה או כתובת בכלל, שאין להם חשבון בנק. שיתכן ואפילו אין להם שם, לפחות לא כזה שהממשלה יודעת. יש הרבה אנשים שלא רשומים בשום מקום. שהממשלה כלל לא מודעת לקיומם.

אבל יש להם מספר.

המספר הזה, מספר הטלפון הסלולרי שלהם, המאפשר ליצור אתם קשר, לאתר אותם, לשלם ולקבל מהם כסף, ניתן להם על ידי מפעילם. המפעיל הסלולרי של הטלפון שהם קנו בקיוסק כלשהו, במזומן, ובלי להזדהות. ושאותו הם טוענים בכסף, או דקות שיחה, גם במזומן, בלי צורך להזדהות.

את המספר הזה הם מוסרים למי שהם רוצים להיות אתו בקשר. עם המספר הזה הם יכולים להתקשר לכל אחד, בכל מקום (ואפילו בזול). הם יכולים לקרוא דואר אלקטרוני, לגשת לאינטרנט, לשלם ולקבל כסף מכל טלפון המחובר לשרות העברת הכספים הזה, הנקרא mpesa בקניה. וכל זה במקומות בהם אין כבישים, אין אספקת חשמל ואין צנרת מים.

נראה לי עדיף על המספר בן 16 הספרות שמקבל בימים אלה כל תושב הודי במסגרת מפקד האוכלוסין שם.  מספר שכדי לקבלו עליו למסור ל"אח הגדול" טביעות אצבעות, צילום וטביעת רשתית.

המספר הסלולרי בן 8 הספרות משרת את בעליו בדיוק במידה. הוא מזהה את בעליו בדיוק במידה שהוא מעוניין בה – לא יותר. הוא יכול למסור אותו לחבריו, אך לא לאויביו. הוא יכול להזעיק עזרה, ולתקשר עם העולם, והעולם יכול להתקשר אתו במגוון דרכים. ואפשר גם להיפגש אתו פנים אל פנים, אחרי שמתאמים אתו טלפונית ומבררים איפה הוא נמצא – אם הוא מעוניין למסור. נשמע כמעט אוטופיה, לא? אולי זה העתיד?

החברות הסלולריות יכולות טכנית לאכן את הטלפון במרחב בעזרת טריאנגולציה בין תחנות בסיס. אבל כיוון שהן לא יודעות מי הוא בעליו, אין להן הרבה מוטיבציה לעשות את זה. והיכולת להחליף מספר באופן אנונימי ובזול, מקשה על האח הגדול לעקוב אחריך ביעילות. ספציפית, במרחבים הגדולים של קניה, בהם אתה נקלט שתחנת בסיס אחת לכל היותר, קשה לי להאמין שאפשר למצוא מישהו רק לפי עוצמת הסיגנל.

נכון, זה משרת גם פושעים. אבל אלו, בימים עברו, בהם היה בפינת כל רחוב טלפון ציבורי מתפקד, יכלו להשתמש בטכנולוגיה עתיקה זו כדי לשמור על אנונימיות.

אנשים בקניה מודעים ליתרונות הטכנולוגיה הסלולרית. הטלפון הסלולרי תלוי על צווארו של כמעט כל אחד מהם, אצל רבים בכיס רקום ומצופה חרוזים. זה הפך חלק בלתי נפרד מערכת האביזרים החיונית לכל אחד, גברים ונשים כאחד. אצל ה"לוחמים", הטלפון הנייד בנרתיק רקום הולך טוב עם החרב הטקסית (פאר תוצרת סין) בנדן מקושט, משענת הראש המגולפת מעץ והרומח.

אז איך אפשר לנהל מדינה ככה? איך אפשר לגבות מסים מאנשים שאתה לא מכיר? להערכתי, לא הרבה אנשים מחוץ לערים הגדולות משלמים מסים. ומי שעובד בעבודה מסודרת, אפשר לנכות מס ממשכורתו על ידי המעביד. הרבה יותר אנשים בקניה מקבלים סיוע מאשר משלמים מס. אפשר לחלק סיוע גם לאנשים ללא תעודת זהות – אם רוצים. ואפשר  גם לדרוש מאנשים כן להזדהות – אם הם רוצים לקבל סיוע. בכלל – יש לנו הרבה יוצר מדי אינטראקציה עם השלטונות מאשר באמת מחויב המציאות.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לכל איש יש מספר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s