Artscape Nordland


יש בנורווגיה פרויקט אמנות שחשבתי ששווה לספר עליו. גם כי הקונספט מעניין וגם כי הוא נותן לי הזדמנות להגניב את היידגר לעוד רשומה 🙂

עוד לא החלטתי אם הפרויקט הזה הזוי או גאוני. לפרויקט קוראים Artscape Nordland או בנורווגית Skulpturlandskap Nordland והוא ממוקם במחוז Nordland  שבצפון נורווגיה.

במחוז Nordland יש מעט תושבים הפזורים בהרבה ישובים קטנים על פני שטח עצום. הנידחות של כל החבל כולו הוא לא סיבה מבחינתם שהם לא ייהנו מאמנות טובה. נורווגיה הרי מדינה עשירה, לא?

אין ממש מרכז עירוני מובהק לחבל, ולכן אין מקום טבעי למקם בו מוזיאון לאומנות ממנו יוכלו תושבי המחוז ליהנות. גם אם היו מחליטים על מקום אחד, היה על רוב התושבים לנסוע מאות קילומטרים, בכבישים אטיים ומתפתלים, לשוט במעבורות ולעבור במנהרות כדי לבקר במוזיאון.

כיוון שהנורווגים עם שוחר שוויון, הם החליטו להשקיע באומנות כך שלא רק מתי מעט יוכלו לראות את פירות ההשקעה. הפתרון שלהם – להשקיע באומנות שאף אחד לא יוכל לראות.

ליתר דיוק, אמנות שרק מי שממש ממש חשוב לו יוכל לראות. אם אתה מוכן לחתור 3 שעות בקיאק, או לטפס על צוקים תלולים בלב השממה, או להפליג לאיים ממש ממש רחוקים, תוכל לראות אוסף של פסלים מדהימים, שנעשו על ידי טובי הפסלים בעולם, עבור מקומות ספציפיים בחיק הטבע.

וזה לא שמשתדלים במיוחד לאפשר לך לראות את הפסלים. יש ספר שיצא על הפרוייקט, יש את האתר, ויש מפה שלא ממש מתאמצים להפיץ ומספקת רק מיקום כללי ביותר. ויש שילוט מינימליסטי ביותר במקום בו אמורים להשאיר את הרכב, עליו כתוב Skulpturlandskap אבל משם ועד לפסל, צריך כישורים של גשש בדואי-נורווגי לפחות כדי לאתר טביעות רגליים של מישהו שהלך לשם קודם – אם היה מישהו כזה בחודשים האחרונים.

מה שמחזיר אותי להיידגר, וליתר דיוק – למאמרו "מקורה של יצירת האומנות". שם הוא מתאר את תפקידם המכריע של מי שהוא קורא "המשמרים" בתפקודה של יצירת האומנות, ביכולתה לשנות את האופן בו אנו רואים וחווים את העולם, שזה לתפיסתו מה שמאפיין יצירת אומנות – יכולתה לשנות את תפיסת המציאות שלנו.

המשמרים של היידגר הם אלו הצופים בעבודה באופן בלתי אמצעי, מושפעים ממנה ומהווים סוכנים של העבודה בשינוי התרבות והשיח. הם חיוניים לגילוי האמת של העבודה לא פחות מהאמן, שלפי היידגר הוא רק הכלי שהאמת דוברת דרכו.

אז כשלוקחים 33 פסלים של טובי הפסלים בעולם, ותוקעים אותן בחורים הנידחים ביותר שניתן לתאר ב 33 מועצות מקומיות שונות – חורים בעלי נוף מדהים, אך לא ממש בסביבה הומה אדם, האם בכך לא הורגים אותם?

האם הידיעה שהם קיימים אי שם בישימון צפון נורווגיה מאפשר להם לפעול את פעולתם? האם שייט הקיאק הבודד המזדמן בפיורד ורואה את הפסל הוא המשמר שהפסל יפעל דרכו? האם לא נחוצה מסה קריטית של אנשים שיראו את העבודות כדי שלפחות חלק מהם יופעלו על ידי העבודות ויאפשרו להן להשפיע על "המיפתח" דרכו אנו חווים את העולם?

ואולי זה שאנשים רואים תמונות של הפסלים, בספר בפורמט אלבומי או באינטרנט מספיק בכדי לאפשר להם לפעול את פעולתם? הרי ככלות הכל רוב הבניינים האיקוניים של האדריכלות המודרנית, כמו ה Villa Savoye  של Le Corbusier או בית Farnsworth של Mies van der Rohe השפיעו על עולם האדריכלות ועולמנו אנו בלי שרובנו יראה אותם במו עיניו. ובלי שגם האדריכלים שהושפעו מהם יראו אותם במו עיניהם. (שוויץ קטן –   כן ראיתי את רובם במו עיני, כולל השניים המוזכרים כאן).

הארכיטקט  Adolf Loos אמר בערך כך: "רק חלק מזערי מהארכיטקטורה שייך לאומנות: המצבה והאנדרטה. כל דבר אחר המשרת מטרה כלשהי – אין לכלול אותו במחלקת האומנות". הבדל זה אולי הוא הוא הסיבה שמה שנכון לבניינים, לא נכון ליצירות אומנות.

בפסלים בכלל, ובפסלים העשויים בהתכוונות למקום מסוים בטבע, מקום מבודד בבחירה מראש, הדברים שונים מהותית. ההשפעה של ראיית הפסלים במקומם שונה משמעותית מראיית תצלומים שלהם, יהיו טובים ככל שיהיו. המאמץ של ההגעה אליהם, הדרך הארוכה אליהם, השהייה במקום, הנוף הפראי שמסביב, קדרות האור, כבר מכניסים את הצופה בהם למצב תודעתי מסוים שאני לא רואה איך אפשר ליצר בעזרת רפרודוקציה, אפילו לא מושקעת כמו הסיור הוירטואלי.

ובנימה פרקטית יותר: אני לא יודע אם כדאי לנסוע עד קצווי ארץ רק בשביל ל"שמר" את הפסלים, אך הארץ שסביבם מדהימה, ושווה ביקור. שווה לטייל באופן נינוח יותר ממה שאנחנו עשינו, להשאיר זמן לסטיות קצרות וארוכות אל לפחות חלק מהפסלים. לנסות ולראות את כל 33 הפסלים יכול להיות משימה מתסכלת ויקרה. חוץ מלהיות מסוגל להגיד ש"עשיתי" את הפרויקט, אני לא רואה הצדקה ממשית. ואם מחר הם יוסיפו עוד פסל או שניים,באחת מ 12 המועצות להן אין עדיין פסל? צריך להשאיר לפחות פסל אחד או שניים כ"חסר" , כאובייקט a של לאקאן, שכבר הסביר לנו שהחסר הוא המגדיר אותנו כסובייקטים בעלי איווי, לא?

וכמובן שאסור לשכוח את בתי השימוש עליכם כבר התפייטתי כאן, ושאר המתקנים לאורך הדרכים התיירותיות כמו למשל הספסל מטה,

עליו לא ישבתי מספיק זמן, במיוחד בהתחשב בנוף הנשקף ממנו.

Advertisements

2 מחשבות על “Artscape Nordland

  1. אהבתי את העבודות, ובמיוחד את אלו של Dan-Graham ובמיוחד את זו שמוצבת ב Vågan:
    http://www.artdesigncafe.com/Dan-Graham-Vagan-Norway-1996

    אכן אפשר לההנות גם מתמונות, ומסרטוני ודיאו במסך המחשב של האמנות והסביבה שהיא מוצבת – אבל הכיף ולפעמים האתגר הם הדברים האמתים ויותר מזה הדרך אליהם.

    שנה טובה!
    בני א.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s