מי אלה שמנקים אחרינו?


יצא לי להיות במספר ארצות גדול למדי בחודשים האחרונים, ארצות הנמצאות ביבשות שונות, במצב כלכלי שונה עד מאד ובסוגי משטר מכל גווני הקשת.

ופתאום שמתי לב שאותה החברה שניקתה את השרותים במקום עבודתי האחרון, ISS, מנקה אחרי גם בקניה, מצרים, ירדן, נורווגיה ובלגיה. היה לי מוזר שחברה אחת מספקת שירותים מסוג זה על פני חלקים שונים של הגלובוס.

מה יש בשירותי ניקיון שנותן יתרון לחברה רב לאומית לספק אותם? האם יש איזו מומחיות באספקת שירותים אלו שיש לחברה רב לאומית ולחברות מקומיות אין? האם צריך השקעת הון גדולה בעסק מסוג זה?

האם יתרון הגודל משמעותי בעסק שבעיקר מנקה משרדים ועסקים? האם לחברה המעסיקה 500,000 איש בעבודות ניקיון, ב 50 ארצות, יש יתרון על "אבי שרותי ניקיון"?

את אותה שאלה אפשר לשאול גם על חברה אחרת, המספקת שרותי אבטחה  – G4S. חברה המעסיקה 600,000 איש ברחבי העולם באבטחה. החל ממוקד אבטחה אליו מחובר הבית שלי ועד ביצוע הבדיקות הביטחוניות בשדה התעופה של אוסלו. חברה שיש לה "צבא פרטי" מן הגדולים בעולם.

ועוד חברה מהסוג הזה היא Veolia, אותה החברה המפנה את האשפה באלכסנדריה ניירובי ואוסלו. חברה המתפעלת את מערכת הביוב במאות ערים בעולם, מספקת באופן פרטי מים לאלפי ישובים אחרים בעשרות ארצות ומפעילה קוי אוטובוסים בעשרות ערים ברחבי העולם, כולל בישראל.

יש מן המשותף לשלושת חברות הענק האלה. הן שלושתן חברות אירופאיות הקיימות מעל מאה שנים. רובנו לא שמנו לב לקיומן, והן עושות כסף גדול מהעסקת הרבה מאד אנשים, בהרבה מאד ארצות. בשכר נמוך מאד בשירותים שרובנו מעדיפים לא להיות מודעים אליהם.

החברות האלו בדרך כלל חודרות לשווקים על ידי רכישת חברות מקומיות, כמו חברת השמירה על ידי G4S. אבל מאותו הרגע, הן מצליחות איכשהו לשכנע לקוחות כמו עיריות, חברות ומשרדי ממשלה שהן יכולות לספק את השרותים האלו יותר טוב מאשר הם עצמם (הפרטה, מיקור חוץ,..) ויותר טוב מחברות פרטיות מקומיות.

בעיני יש משהו לא נכון בזה שהכסף המושקע בשירותים בסיסיים כמו  פינוי אשפה, אספקת מים, אבטחה, נקיון ועוד לא נשאר כולו בקהילה המוציאה אותו. משכורות עובדי הניקיון והאבטחה הן נמוכות, ומהוות כנראה חלק לא גדול בתקציב השירותים האלו. גם ההכנסות ממיסים מאנשים המרוויחים שכר נמוך לא תורמות משמעותית לקהילה. וכך זולגים להם מיליארדים  ממדינות לא עשירות, כמו קניה, מצרים וישראל, לכיסי טייקונים אירופאים עלומים.

אפשר היה לשלם לאותם עובדי ניקיון ואבטחה משכורת שממנה היו יכולים לחיות אולי יותר בכבוד, אם לא היה היה צריך לממן את התקורות הגבוהות של קונגלומרטים רב לאומיים. אבל החברות האלה מצליחות לטוס מתחת למסך הראדאר של תשומת הלב הציבורית איכשהו.

אלמלא הייתי רואה שוב ושוב את אותם שלושת הסמלילים מטה, בכל מקום בו הייתי, גם אני לא הייתי שם לב.

וקצת אינפורמציה על שלושת החברות האלה:

: נוסדה בקופנהגן ב 1901. מעסיקה 625,000 ביותר מ 125 ארצות!  (ערך בויקיפדיה)

נוסדה גם היא בקופנהגן, גם היא ב 1901, מעסיקה 520,000 אנשים ב 50 ארצות. (ערך בויקיפדיה)

נוסדה בליון, צרפת ב 1853 (בצו של נפוליאון השלישי). מעסיקה "רק" 300,000 אנשים ב 77 ארצות. (ערך בויקיפדיה)

3 מחשבות על “מי אלה שמנקים אחרינו?

  1. אכן חומר למחשבה. לא ידעתי ש ISS ו G4S הם "בין לאומיים". יש כנראה ערך לגודל ביעילות של הארגון אבל הסיפור האמיתי הוא כנראה התחושה של הארגונים המעסיקים (עיריה, מוסדות) שהם מקבלים פעילות של "שגר ושלח" (=שקט תעשיתי) במחיר נמוך, אכן, על חשבון העובדים.

  2. ישנה השאלה: מה ההבדל בין פועל לעבד?
    התשובה:
    פועל נשאר לעבוד במקום בו הוא ומשפחתו מתגוררים.
    עבד עובר לארץ/יבשת אחרת.
    המשמעות המעשית: עבד הוא הרבה יותר יקר מפועל. על עבד משלמים עלויות העברה, ביטוחים וכו'.
    נכון שזה לא בדיוק מתייחס למה שרשמת, אבל בעקיפין, כן מתייחס. החברות שעליהן אתה מספר לנו הפנימו את הרעיון שפועלים זה עסק משתלם:(
    הרעיון שכרגע שיתפתי בו ועוד רעיונות בכיוון הם רעיונות שמופצים בעולם ע"י "חבורת חנונים", כרגע שכחתי את השם המקורי שלהם. לפני כחודש צפיתי בהקרנה חד-פעמית בסינמטק ת"א, בסרט שהם הפיקו ב-2003 ומתייחס לנושא הגלובליזציה, או ליתר דיוק ה-אנטי-גלובליזציה. יש להם גם אתר וגם סרט יותר חדש. משום מה פרח מזכרוני. אעדכן כשאזכר ואולי אתה או חבריך יודעים למה אני מכוונת.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s