התחלתי לקרוא לבלוג בשם המשתמש שלי בוורדפרס – השין גימל. שם שיש לו קונוטציות שליליות להרבה אנשים, של "שומר סף", של זה שמאשימים אותו בכל דבר, זה שאצלו מפקידים את המוח כאשר נכנסים לצבא…אבל אלו היו בסך הכל ראשי התיבות של שמי.
שיניתי את השם ל Holzwege. כשם אוסף מאמרים של מרטין היידגר שביניהם נכלל גם מאמר בשם "מקורה של יצירת האומנות" (במקור: Der Ursprung des Kunstwerkes ), מאמר אותו קראתי במסגרת קבוצת הקריאה החודשית שלנו בנושאי התאוריה של האמנות ושגילה לי את היידגר.
Holzwege אלו הם "שבילים ביער" או "דרכי עצים". דרכים שפולסו על ידי חוטבי העצים ביערות. דרכים שאינן מובילות לשום מקום ספציפי, המסתיימות לעתים קרובות במבוי סתום. ובהשאלה – מחשבות בעלמא.
בדף הפתיחה לקובץ המאמרים, היידגר כותב:
"העושים בעצים והנוטרים ביער יודעים דרכים אלה. יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא" (היידגר,דרכי-עצים)
מתאים לי. אני אכן "עושה בעצים" להנאתי. גם בעצי הפרי בבוסתן אותו אני מטפח – להנאתי, וגם בעצים אתם אני עושה נגרות – להנאתי. ואני כן מתעתד ללמוד פילוסופיה, לפחות מספיק בכדי להימנות גם בין ה" יודעים הם להיות בדרך-עצים מה הוא".
וגם הרשומות בבלוג הזה – מה הן אם לא מחשבות בעלמא? הן לבטח לא על דרך המלך למקום כלשהו.
אבל Holzwege הוא שם סתום משהו בפני עצמו, וגם בגרמנית, שעדיין צורמת באוזניהם של לא מעטים במקומותינו. אז אני חושב שאשנה את שם הבלוג לדרכי עצים. נשמע לי יותר מתאים מדרכים ביער, או שבילים ביער.גם בגלל חיבתי לעיסוק בעצים וגם בגלל שדרכים אלו תכליתן היא העצים, לא היער.
ובהערת אגב: פרויד ובעקבותיו לאקאן, שאלו את המושג Holzwege מהיידגר, והשתמשו בו כדי לתאר איך נוצר סימפטום. כמו בדרכי עצים, כאשר הליבידו מגיע למבוי סתום, יש לו אפשרות להיתקע במקום או לחזור לאחור. להסבר יותר מפורט ראו למשל במאמרה של רות גולן.
ולנין (ולדימיר איליץ') אהב להשתמש בביטוי 'der Holzweg der Holzwege' כדי לתאר את הדרך "השגויה ביותר מכל הדרכים השגויות". חבל שהוא עצמו בחר בדרך הזו ואמלל הרבה מאד אנשים הרבה מאד שנים.
מאד מעניין הפוסט הזה
אכן, הרבה פילוסופיה אפשר ללמוד דרך הכרת האמנות לדורותיה, אני למשל למדתי על הסטרוקטורליזם ממגריט.
"דרכי עצים" נשמע לי נחמד ומקורי. אבל לא הסברת איך זה מתקשר לכבשים (כבשים?) שצצו בראש הבלוג: קודם, אם אני זוכרת נכון, באמת היו עצים.
אכן היו קודם עצים, אבל הכבשים חמודות…
נכון 🙂
יופי
יופי
חייבת לשאול, אולי אתה יודע על זה משהו: למה יש מי שמקליד נקודתיים וסוגריים ויוצא לו חיוך נחמד, וכשאני מקלידה אותו דבר יוצא הפרצופון הצהוב הצוהל הזה? לא אליו התכוונתי…
וחוץ מזה, כדי להגיב לתגובה, מוכרחים גוגל כרום. באקספלורר אני לא מצליחה.
התוצאה תלויה במעבד התמלילים בו משתמשים. אין חוק ברור לזה. אבל יש הרבה תוכנות שמאפשרות להכניס אמוטיקונים ישירות.
מצאתי גם את זה: http://www.snunit.k12.il/shireshet/dror4.html
שיר של דרור פימנטל בשם "פרש העצים" המדבר על דרכי העצים, ובסופו – מסביר יפה גם את משמעות המונח אצל היידגר.
ההסבר של דרור פימנטל:
"דרכי העצים": תרגום המונח ההיידגריאני, Holz-wege המשמש שם לאסופת מאמרים ולשיר שכתב היידגר.
המונח הוא דו משמעי. מחד הוא מציין דרכי יער המובילות בין אפלת עצים להתבהרות האמת ולהארה שב"מערה". כלומר הוא שם נרדף לדרך אל האמת.
אולם מאידך, המונח נגזר מביטוי אידיומטי הרווח בדרום גרמניה, שמשמעו "טעות", או "טעות בידך".
המונח כולל לפיכך הן מובן של אמת והן מובן של שקר, והוא משמש את היידגר לאפיון מושג האמת שלו, שכן לפי תפיסתו, האמת מלווה גם בשקר, ונובעת מהשקר.
פינגבק: השורד האחרון | דרכי עצים