השגריר


במקרה שמעתי  את ירון אנוש מראיין את יהודה פוליקר ברשת ב ברדיו. אני לא מקשיב הרבה לרשת ב, אבל לא היתה קליטה של גלי צה"ל, והייתי צריך רדיו כדי לא להירדם בנהיגה חזרה מתל אביב אתמול אחרי הצהריים. מזנון הצהריים ביום שישי בבודהה בורגר היה טעים אך כבד…

ליהודה פוליקר יש אלבום חדש שנשמע ממש ממש טוב, והשיר הראשון בו מושר שנית בסוף האלבום, הפעם ביוונית. ולא זו בלבד, אלא אף חאריס אלקסיו (האלוהית) שרה אותו יחד עם יודה. פוליקר סיפר איך התגלגלו הדברים שחאריס הציעה לשיר איתו את השיר, והשדרן, ירון אנוש העלה במפתיע לשידור (די בחוצפה לדעתי) את חאריס אלקסיו (האלוהית) והתנהלה שיחה – חלקה ביוונית וחלקה באנגלית (המעולה של חאריס, והקלוקלת של ירון אנוש).

החוצפה של ירון אנוש החזירה אותי לביקור הראשון שלי בהר הקדוש, לפני עשר שנים.

ההר הקדוש, Agion Oros ביוונית, הנקרא גם הר Athos, הוא גם הר, וגם רפובליקה אוטונומית של מנזרים, על חצי אי בצפון יוון. המקום שומר על אוטונומיה ברצף מממלכת ביזנטיון, ויש חומה החוצצת בינו לבין שאר העולם.

בחומה הזו אין שערים, והכניסה לאתוס היא רק בספינה, המפליגה ממקום בשם Ouranopoly. לאתוס נכנסים רק גברים ובעלי חיים ממין זכר. אין נקבות של יונקים באי. יש ציפורים ודגים ממין נקבה, אך אלו כנראה לא מהווים איום על תומת הנזירים.

אורח החיים בעשרים המנזרים שבהר הקדוש כמעט ולא השתנה מאז ימי הביניים, ומורכב בעיקר מהרבה שעות תפילה, ארוחה קצרה אחת ביום, מעט שעות שינה ועבודה. כדי לשמר את אורח החיים הזה, ההר הקדוש מגביל מאד את מספר המבקרים. כמה עשרות צליינים נכנסים כל יום לביקור של התחזקות רוחנית באחד המנזרים. ועד שמונה מבקרים שאינם צליינים מורשים להיכנס מדי יום.

כדי לבקר במקום, יש לבקש אישור כניסה, Diamonitirio ביוונית. לוקח בין חצי שנה לשנה כדי לקבל את האישור. את הבקשה ל Diamonitirio ביקשתי מהקונסול היווני בחיפה, המייצג גם את רפובליקת ההר הקדוש. הייתי צריך לצרף מכתבי המלצה מאיש דת מקומי ובקשה מנומקת. הגשתי בקשה בדצמבר, ואחרי זמן מה קיבלתי תשובה שבקשתי אושרה, ואוכל לבקר בהר שלושה ימים, החל מתשיעי ליוני בשנה הבאה (2001).

יום לפני התאריך הנ"ל, התייצבנו, חברי מיקי ג. ואני, ב"משרד החוץ" של ההר הקדוש, הנמצא בסלוניקי, כדי לקבל את ה Diamonitirio הנכסף.  קיבלו את פנינו יפה, ביקשו שנרשם בספר האורחים והנפיקו לנו את האישור.

כששמעו במשרד החוץ שאנחנו מישראל, סיפרו לנו שאך אתמול היה אצלם השגריר הישראלי עם עוד שני ישראלים וקיבלו גם הם Diamonitirio. כמובן – ללא בקשה מראש והמתנה של חודשים.

היינו סקרנים לראות מי היו השניים שהתלוו לשגריר הישראלי, וביקשנו להציץ בספר האורחים. ושם ראינו מי היו השניים, ומי היה השגריר.

ומי היה השגריר?

"ירון  אנוש, שגריר המוזיקה היוונית בישראל".

חוצפן, כבר אמרתי?

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “השגריר

  1. דווקא אני מחבבת את תוכנית שישי אחה"צ של ירון אנוש…

    עכשיו אשאר סקרנית לנצח: מה כתב איש הדת המקומי במכתב ההמלצה שלו עליך? (חיוך).

    • Oldschool היא מילת המפתח. לבקר שם זה מסע במנהרת הזמן אל התקופה הביזנטית.
      אגב – יש להם שעונים, אך הם מכוונים אותם כל ערב, בשעת השקיעה להראות 12 בלילה.
      לא פלא שבכל מנזר יש נזיר שהוא גם שען.
      ולגבי "נשים לא" – ההפסד כולו שלהם…

    • תודה! תיקנתי.
      הבעיה עם בלוג, שאם משנים אותו, קשה לדעת מי קורא איזו גרסה. אבל אני חוזר לרשומות אחרי זמן, וכן משנה אותן. לעצמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s