לקרוא היידגר באלכסנדריה


בדרך חזרה מקניה עצרתי לשבוע במצרים. היו כמה דברים שעוד לא הספקתי לראות בעשרת הביקורים הקודמים שלי במצריים, וגם הפעם, לא הייתי מוכן להיכנע למסע ההפחדות ששוטפים אותנו בו, ושבעזרתו למעשה מסכלים את רצון רוב הישראלים לבקר במצרים. לא רק המצרים אשמים בטמפרטורה הנמוכה של השלום אתם.

התמקמתי בשכונת מגורים שקטה בקהיר, ומשם יצאתי למספר day trips, אחד מהם לאלכסנדריה. הייתי שם כבר בעבר, אך בינתיים נבנתה שם ספריה מרהיבה, במקום בו עמדה בעבר הספריה המפורסמת של אלכסנדריה העתיקה, מרכז הידע של העולם התרבותי – עד שנשרפה..וגם רציתי לנסוע ברכבת לשם. בניגוד לאוטובוסים, הנוסעים דרך אוטוסטרדת המדבר, הרכבת עוברת דרך נוף יפיפה של שדות ותעלות הדלתא של הנילוס

הספריה, בתכנון משרד אדריכלים נורווגי בשם Snøhetta, באמת מרהיבה. אני מקווה ביום שישי זה גם לראות את בית האופרה של אוסלו. מהתמונות עושה רושם שגם הוא מבנה מרהיב.P1070234

המבנה מדהים ביופיו. בפנים יש אולם קריאה מאד גדול, וגם קצת ספרים.P1070273 נראה לי שרוב הקוראים באים ליהנות מהמיזוג והרשת האלחוטית החינמית. רוב הקוראים, קוראים במסכי המחשבים הניידים שלהם, אבל מצאתי אחת שכן קוראת בספר.

על מדפי הספרים יש מקום פנוי לעוד הרבה ספרים עתידיים. יש גם קטלוג ממוחשב, וכיוון שהיה לי הרבה זמן פנוי, הלכתי לבדוק אם יש להם את "היות וזמן", Sein und Zeit  במקור, של מרטין היידגר.

ואכן היה. בגרמנית היה להם רק חלק ראשון מתוך שניים. בצרפתית את הכל. לא היה באנגלית, ערבית או עברית (הם לא מנויים של רסלינג כנראה :-). והעותק שהיה, היה במדור השמורים. הלכתי לבדוק…

ואכן היה. ולא סתם עותק, אלא עותק מ 1935! העותק הוא מעיזבונו על ידי פילוסוף אקזיסטנציאליסט מצרי בשם  Abdel Rahman Badawi, שכונה גם "foremost master of Arab existentialism".

הספר נדפס שנתיים אחרי שהיידגר הצטרף למפלגה הנאצית .ושנה אחרי שהתפטר מתפקיד הרקטור של האוניברסיטה. במהדורה זו, עדיין מופיעה ההקדשה של הספר למורו ורבו, פילוסוף דגול בפניה עצמו, מאבות הפנומנולוגיה, אדמונד הוסרל. יהודי ממורביה, הקדשה אותה הסיר בלחץ המו"ל במהדורה הבאה שהופיעה ב 1941 (היא חזרה במהדורות שהודפסו אחרי נפילת הנאציזם).

אז ישבתי לי שם בשקט ושלווה, במיזוג וביופי של הספריה, וקראתי, בגרמנית! חמישה עמודים שלמים.

ואז הלכתי לים, שמעבר לכביש. סוער, מלוכלך, ומפחיד. עוד על זה, כאן:

ועוד דבר: יש להם שם בספריה מין מכונה כזו, שיכולה תוך דקות להדפיס ולכרוך כל ספר שהוא. הם קוראים לה "אספרסו" כי לוקח לה פחות זמן להפיק ספר משלוקח להכין אספרסו.  כך בכל אופן סיפרו לנו במהלך הסיור המודרך בבנין הספריה, ואף הראו לנו את המכונה, הנמצאת בקובית זכוכית בלובי.

אז ביקשתי שידפיסו לי עותק של   Zein und Zeit.

מסתבר שהדברים לא כל כך פשוטים. קודם כל, אמרו לי שהם "עדיין" לא הגיעו להסדרים לגבי זכויות יוצרים לגבי רוב הספרים. שאלתי לגבי כמה ספרים יש להם כבר הסכם, והתשובה היתה: 1600.

נו טוב. אבל אז נזכרתי שהספר אותו אני מבקש יצא ב 1927, ובוודאי שכבר אינו מוגן בזכויות יוצרים. בסוגיה זו דווקא הסכימו איתי, אבל הסבירו לי שהאדם שמפעיל את המכונה לא נמצא היום, וגם נגמר להם הדיו למדפסת…

בקיצור – יש להם פסל סביביתי נאה שם בקוביית הזכוכית, שעלה לתורמים כמה מליונים, וגם סיפור טוב. חבל שהסיפור בדיוני. זה היה יכול להיות מגניב.

עוד תמונות מהמבנה המרהיב הזה.

עוד רשומות העוסקות בהיידגר ומשנתו

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “לקרוא היידגר באלכסנדריה

  1. הבניין באמת מאוד יפה. העמודים מזכירים לי קצת את אלה של בית גבריאל למרות שבאלכסנדריה לפי ההתרשמות שלי מהצילומים הם עשויים בטון.
    האם צריך היכלות לספרים בעידן הדיגיטלי?

  2. פינגבק: הים | דרכי עצים

  3. פינגבק: תנו לחמאס לנצח | דרכי עצים

  4. פינגבק: הפַּנְגַה | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s