לקרוא Heidegger ב Kula Mawe


טוב נו, לא ממש לקרוא היידגר. קטונתי. למען הדיוק – לקרוא מבוא להיידגר, ספר של טימותי קלארק (בהוצאת רסלינג). ספר טוב לקורא הכללי למרות שהוא מכוון ספציפית לחוקרי ספרות.

כשאהיה גדול וחכם, אקרא את היידגר ממש, ואולי אפילו בגרמנית.

בכל אופן, ישבתי לי ב Kula Mawe (פירוש השם אגב הוא: "תאכלו אבנים", אך על זה בפוסט אחר), ולא היה לי עם מי לעבוד. האנשים אתם באתי לעבוד היו רעבים. יתכן משום שהבקר שלהם מת בבצורת, או אולי בגלל שלא ירד גשם כבר שנתיים וכל מה שהם זרעו נבל. וכיוון שהיו רעבים, העדיפו ללכת לעבוד אצל ה"מתחרים" , שם שילמו להם באוכל על עבודתם, ולא בפרויקט אליו באתי, שם האוכל אמור להגיע רק אחרי שהם יגמרו את החלקות, יזרעו, ירד גשם, המקנה של משפחות יריבות לא יאכל להם את היבול והם יצליחו לקצור את היבול, בסביבות מרץ בשנה הבאה.

אז היה לי זמן בשפע, ואחרי שגמרתי לחפור בשכל של בערך כל אחד בישוב, ולתחקר אותו על חייו, ולצלם כל בקתה מטה ליפול מכל זוית אפשרית, וגם לקרוא ספר קריאה אחד או שניים, היה לי המון זמן ופנאי נפשי להתעמק במשנתו של מורי ורבי, (למרות ה"התחלקות" הנאצית הקצרה) , מרטין היידגר, שאתו אני לא מסכים בכל דבר ועניין, אך הוא בהחלט פקח את עיני.

נכון, זו חוויה סוראליסטית משהו לשבת בכפר בו עיקר מעייני התושבים הוא איך להיות בחיים עוד שבוע, ולהתעמק בפירוק והרכבה מחדש של מושג ה"היות" במטפיזיקה המערבית. הניגוד הזה, בין ההפשטה המוחלטת של החשיבה הפילוסופית המערבית וההפשטה המוחלטת של לחיות או למות היה כל הזמן בירכתי מוחי.

ומצד שני, להיידגר היה מין רעיון שכזה, שאצל איכרים ובעלי מלאכה מסורתיים השתמרו אופני מחשבה קדם רפלקסיביים בעלי יחס בלתי מנכס אל ההוויה. רעיון שנראה לי קצת חלק מהרומנטיסיזם הגרמני בו היה היידגר טבול כולו ודרכו חווה את העולם.

בכל אופן חשבתי על זה, והגעתי למסקנה שלפחות לגבי חברת רועים כמו זו שבקרבה ישבתי, אי אפשר להגיד שאין להם יחס לא מנכס אל העולם. הם הרי מגדלים בעלי חיים כדי להשתמש בהם למאכל. אי אפשר להגיד שאתה "טבול בעולם" באופן לא מנכס ולא רואה כל דבר כמכשיר לשימושך, אם תמצית חייך היא שעבוד בעלי חיים, בעלי נשמה, ההוים בעולם בדיוק כמוך, ושאותם אתה שוחט ואוכל כשאתה רעב.

שלא לדבר על היחס לילדות, אותן מוכרים תמורת 80 פרות בגיל 13, להיות אשתו הראשונה או השישית של מישהו אותו לא פגשה קודם ושמבוגר ממנה בשנים רבות. אם זה לא יחס מנכס, מה כן?

אז נכון שהאנשים ב Kula Mawe השאירו את הטבע שסביבם די קרוב למצבו הטבעי, ולא שינו אותו לצורכיהם כמו שהיה עושה האדם המערבי. אך זה לא מתוך איזה כבוד לטבע ויחס "לא מנכס" אליו. זה מתוך אוזלת יד.

כנראה שאת האבחנה הזו קשה להבחין בהם ממרומי הקתדרה בפרייבורג.

עוד רשומות העוסקות בהיידגר ומשנתו

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “לקרוא Heidegger ב Kula Mawe

  1. אם אני מבינה נכון, ואם "ניכוס ההווייה" משמעה שאתה רואה כל דבר כמכשיר לשימושך, אזי האם לא נכון לומר שמרגע שנעשה הביות הראשון והומצא כלי העבודה הראשון התחיל תהליך הניכוס? כיוון שזה כה בסיסי, נראה לי שאני לא מבינה כראוי את מושג ה"ניכוס". מהו?

  2. זה לא כל כך פשוט. ויתכן שפישטתי את זה יותר מדי. אבל לא כל שימוש בכלי הוףך אותנו לבעלי חשיבה מנכסת. חשיבה מנכסת היא הנטיה שלנו לראות כל דבר דרך הפריזמה של "כלי", של משהו הנמצא שם לשימושנו.

    • ו-דרך אגב, יש בידי תרגום, לא הכי מדויק, לעברית של המאמר הזה, בשילוב צילומים של העבודות שמשולבים במאמר העברי. לדעתי הצילומים האלה היו משולבים בעבר במאמר המקורי של אלי פרידלנדר.
      האם זה מעניין אותך?

  3. פינגבק: מצאתי "מעשה אמנות" | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s