בית הספר היסודי Dabasity


בעיירה Kula Mawe יש שני בתי ספר יסודיים, ואין בית ספר תיכון. בית הספר הוותיק יותר נקרא Kula Mawe והחדש יותר נקרא Dabasity.

Tosa, עליה סיפרתי כאן, למדה ב Dabasity. בהשתדלות המורה שלה ביסודי ( שדיברה על לב אביה) אף המשיכה לתיכון. התיכון, בעיר רחוקה, היה בתנאי פנימייה כמו הרבה בתי ספר תיכוניים, ואף רוב בתי הספר היסודיים.

בתי הספר היסודיים ב Kula Mawe חריגים במידת מה לעומת בתי הספר האחרים, בזה שאין בהם לינה. העיירה מספיק גדולה והישוב בה קבוע דיו בכדי לאפשר לילדים לחזור הביתה אחרי הלימודים. למעשה, הגדולים שביניהם חוזרים הביתה בצהריים ושבים לבית הספר ב 4 אחה"צ וממשיכים עד הערב. כך לפחות זה היה בעבר. כיום, לאחר שמישהו מהכפר גנב את הפנלים הסולריים שסיפקו חשמל לביה"ס (ושננעלו מדי לילה בחדר המנהל!), הלימודים הם עד השקיעה.

בקניה, כאשר בית ספר מציין שהוא Mixed, אין הכוונה שהוא מערב בנים ובנות, או בני שבטים שונים. הכוונה היא שיש בו ילדים הישנים בבית הספר, ויש כאלו ההולכים הביתה. באזורים כפריים, בית הספר ממוקם בלב אוכלוסייה דלילה, והילדים הנמצאים ברדיוס של פחות מ 10-15 ק"מ, הולכים לבית הספר ברגל. אלו שגרים רחוק יותר, ישנים בו.

התרשמתי שבית הספר Dabasity מנוהל היטב. התרשמתי מצוות המורים, קצת פחות מהמנהל. הם אפילו עושים אנליזת SWOT! כפי שאפשר לראות כאן.

לגבי חומר הלימוד – קשה לי לשפוט, אך הנה לדוגמה פוסטר מאחד מחדרי הלימוד.

בבתי הספר בקניה הילדים מקבלים ארוחת צהריים, וכך גם ב dabasity. ארוחת הצהריים הזו, המסופקת על ידי הממשלה, היא הארוחה היחידה שרוב הילדים יאכלו במשך היום, והיא גם הסיבה העיקרית לזה שהם מגיעים לבית הספר (ולא משגיחים על הצאן למשל). ארוחת הצהריים זו היא תערובת של מיני דגנים המבושלים יחדיו לדייסה דלילה המוגשת בסביבות השעה 12. ב Dabasity הממשלה גם מספקת דלק לחימום הסיר בו מבשלים את הדייסה. במקומות אחרים, התלמידים יוצאים בהפסקת עשר לקושש עצי הסקה בכדי לבשל בעזרתם את ארוחת הצהריים.

מים לבישול הדייסה, על הילדים להביא מהבית. הוועד המנהל את הבאר הסמוכה, חושב שלהפעיל את המשאבה כדי להשקות את הגמלים והעזים זו מטרה ראויה. להפעיל את המשאבה ולבזבז סולר כדי למלא את מכלי בית הספר – מטרה לא ראויה.

ולכן, לכל ילד יש מיכל פלסטיק צהוב של 3 ליטרים שהוא ממלא בבית במים ומביא לבית הספר. מכלים אלו הם מכלים של שומן צמחי מארה"ב המסופק כחלק מהסיוע, ורואים אותם בכל מקום בקניה.

בחלק מהמים הילד משקה את "העץ שלו" שניטע בסמוך לבית הספר, ואת השאר הוא מעמיד ליד מטבח בית הספר, עבור הדייסה. ולשתייה? לדעתי התלמידים לא שותים מים במשך כל היום. וחם שם…

העצים אגב ,הם הסיבה שבעטיה הגעתי לבית הספר הספציפי הזה. החברה של מ. ביצעה פרויקט נטיעת עצים במספר בתי ספר, כולל זה, בשיטה של Micro-catchments.

בשיטה זו בוחרים שטח משופע יחסית קרוב לבית הספר ומחלקים אותו לריבועים של כ 5X5 מטרים, כך שאחת הפינות של הריבוע תהיה בצדו הנמוך יותר של המדרון. בפינה זו חופרים בור מרובע, של כ 60X60 ס"מ, ובתוכו נוטעים שתיל של העץ. הנגר העילי היורד בתוך שטח הריבוע, אמור להספיק להשקיית העץ.

זה לא ממש קורה ב dabasity, אולי בגלל שכמעט לא ירד שם גשם כבר שנתיים. אם שמעתם בחדשות על האסון ההומניטרי בקרן אפריקה, הבצורת הגרועה ביותר מזה 60 שנה, אז זה לא רק בסומליה, אלא גם באתיופיה ובקניה – כולל האזור של Kula Mawe. אבל הבארות בכפר עדיין לא יבשו, ולכן העצים מושקים על ידי הילדים, כל ילד והעץ שלו.

כל ילד אחראי על עץ, וצריך להשקות אותו ולהגן עליו מפני בעלי החיים. בית הספר dabasity לא מוקף גדר,  כמו בתי ספר במקומות אחרים, ובעלי החיים מסתובבים בחצר באין מפריע. הדרך להגן על השתילים הרכים היא לבנות סביבם ומעליהם כלוב של ענפי שיחים קוצניים, כמו זה:

ובנוסף, הביאו אנשיו של מ. כמות גדולה של עלי צבר מאזור אחר של קניה, ונטעו אותם יחד עם הילדים בחלק מההיקף של בית הספר, כדי שיתפתחו לגדר חיה. אך אני לא אופטימי ביחס להצלחת הגדר הזו. עלי הצבר לא מקבלים שום מים, ורובם לא ישרדו. וגם אם ישרדו, בעלי החיים לא מודעים לכך שהם אמורים להגיע לבית הספר דווקא מצד זה, ועלולים להיכנס לבית הספר דווקא מ ה 90% הלא מוגנים של היקף בית הספר…

בכל אופן, נשתלו בבית הספר הזה נשתלו כ 180 עצים, אך כ 60 מהם כבר אינם. או שלא הושקו, או שלא מוגנו כיאות ונלעסו על ידי בעלי החיים, או שנגנבו לחצר אחד הבתים. העצים אגב מושקים על ידי Drip" Irrigation" שבגרסה הקנייתית שלו זה בקבוק שתיה קטן שבסיסו הוסר וצווארו נעוץ בקרקע. לתוכו מערים התלמידים מים מהמכל שהביאו מהבית.

באתי לראות מה מצב העצים, וללמד את הילדים לטפל בהם. חשבתי להדריך אותם בחיפויי קרקע ומלכודות טל, אך על מלכודות הטל ויתרתי. אין שם טל. המקום גם יבש מידי מכדי שיצמח שם עשב, ולכן עשב קצור לא היווה אופציה לחיפוי קרקע.

בימים הראשונים שבהם הסתובבתי בישוב הסתכלתי סביב לראות איזה חומר יכול לשמש כחיפוי טוב, ומצאתי את התשובה בחצר המלון בו שהיתי. במקום בו מאוכסנים העצים להסקה, שוברים את העצים בעזרת גרזן ופנגה (גרסה קנייתית למצ'אטה). הקרקע מכוסה ברסק עץ, ממש Mulch  אידאלי. אספתי 2 ארגזים מרסק זה, והבאתי לבית הספר.

בשעה 4 אחרי הצהריים התכנסו כל התלמידים לפני חדר המורים, והסבירו להם שהגיע "מומחה" ממדינה ישראל הרחוקה, המדינה של אברהם, משה וישו. מדינה הידועה בחקלאות המפותחת שלה בתנאי מדבר (מה שנכון), ושהמומחה (אני…) יסביר להם על חיפויי קרקע.

להסביר לא ממש יכולתי עקב קשיי שפה, אך הדגמתי להם על מספר עצים חיפויי קרקע, גם על ידי רסק עץ וגם על ידי קרטונים, מאלו המתעופפים שם ברוח והמשופדים על קוצי השיחים והעצים. (עצים לא קוצניים אין שם – כנראה לא שרדו את בעלי החיים). לא פשוט לבצע חיפויים דרך כדור קוצים אימתני…ובעזרת המורים ביקשתי מהם לאסוף קרטונים בישוב ולהביא רסק עץ מהבית. מקווה שזה אכן יקרה.

קרטונים אגב – יש שם בשפע, מהמזון אותו הם מקבלים מגופי הסיוע. וגם שקי יוטה גדולים. הראיתי להם איך אפשר לערבב אדמה בזבל בעלי חיים, למלא שק כזה ולקשור את פיו. לאחר מכן, משכיבים את השק על צדו, חותכים בו מספר חריצים בסכין ונוטעים בכל חריץ שתיל ירקות. משק של 60 ליטר אפשר להוציא לא מעט עגבניות, עם מעט השקיה. ויש בכפר ביקוש (מועט) לירקות, ועגבניות מגיעות במשאיות החולפות בכפר ונמכרות בחנויות כמו אלה:

וגם העברתי שיעור גיאוגרפיה לתלמידי כיתה ח', האמורים לדעת קצת אנגלית. קיוויתי לעשות את זה אינטראקטיבי, אך לא הצלחתי לגרום להם לשאול שאלות, פרט ל:"מה שם הנשיא". אך מה שעשה עליהם הכי הרבה רושם זה שאכן יש בפועל ארץ שבה קרו כל אותם סיפורים שעליהם הם לומדים בשיעורי התנ"ך.

התשתית החומרית של בית הספר השתפרה בשנים האחרונות, מכיתות שנראו ככה (ועדיין בשימוש) לכיתות שנראות ככה. וגם Dell  ו Intel תרמו את חלקן לאיטום בית הספר…

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “בית הספר היסודי Dabasity

  1. תשמע, לקרוא ולא להאמין. ואנחנו עוד מייללים פה בגלל הקוטג' והמחירים של עגלות-ילדים. הוא שנאמר: הכל יחסי.
    וסחתיין על האופן הקונסטרוקטיבי שבו ייצגת את ארצם של אברהם, משה וישו (חיוך).

  2. פינגבק: דגשים ברפואה הציבורית | השין גימל

  3. פינגבק: צבר | דרכי עצים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s