ביקום מקביל


מי שצופה בסדרת הטלוויזיה Fringe, (לה אני מכור – למרות חסרונותיה הבולטים), או קורא מדע בדיוני, מודע לקונספט של יקומים מקבילים, דומים זה לזה, אך שונים באופן דק. יקומים שהם אלטרנטיבות של התרחשויות שהיו בעבר. שבהם הדברים קרו קצת אחרת, ולכן נראים קצת אחרת.

כך הרגשתי כשהגעתי לקניה – שעברתי ליקום מקביל.

ולא בגלל שצבע העור של האנשים היה כהה משלי.

למשל  – עניין המכוניות. רוב המכוניות בקניה יפניות, וכמו ביפן ובאנגליה – המכוניות נוסעות בצד הלא נכון של הכביש (מאד הגיוני אם אינך איטר יד ימינך, ואין אתה רוצה שהחרב החגורה באבנטך תפריע לך לעלות על הסוס מן המדרכה). זה כבר גורם לך להרגיש שמשהו בסיסי שונה ומוזר.

 אבל גם במכוניות עצמן יש אחרות מטרידה.   שמונים אחוז מהמכוניות הן מתוצרת טויוטה, אבל טויוטה מיקום מקביל. לדגמים יש שמות שונים מאלו שאנו מכירים – אבל גם עיצוב שונה. ואלו לא דגמים ישנים שאת פס היצור שלהם העבירו לעולם השלישי ושינו את שמם. אלו דגמים חדשים, חלקם אפילו נראים לא רע, וחלקם מתוכננים לקטגוריות שטויוטה "ביקום שלנו" לא מתכננת עבורם דגמים. לא ברור העניין הזה.

גם הפרלמנט הקנייתי גורם לך לחשוב שעברת בטעות ליקום המקביל. מדברים בו אנגלית, והוא נראה בדיוק כמו זה הבריטי, גם במבנהו וגם בגינונים הנהוגים בו. אלא שביקום הזה, חברי הפרלמנט כהו. ואת שחיתויותיהם הם משתדלים להסוות הרבה פחות מאשר בפרלמנט הבריטי. למשל – כאשר התגלה לאחרונה ש"בטעות" לא נוכה מס ממשכורות חברי הפרלמנט מאז קום המדינה (ב 1967!), הם יצאו בצעקה גדולה: "מיסים? מה פתאום שאנחנו נשלם מיסים?". מדהים.

הטלוויזיה הקנייתית גם היא תורמת להזרה זו. יש בה שידור בלתי פוסק של טלנובלות מהפיליפינים, מקסיקו, הודו ועוד, אך כולן מדובבות לאנגלית על ידי שחקנים חסרי כל מבטא מזוהה, או יכולת להביע רגשות. שידורים מיקום מקביל.

ומהדורות החדשות: ראשית, ישנה הדרך בה המגיש יושב. בניגוד למה שאנחנו רגילים לראות, ברוב תכניות  החדשות הקריין / מגיש יושב בכיסא ממש לפני המצלמה. ללא שולחן שמפריד בינו ובינינו. וגם ללא טלפרומפטר. הוא מקריא את החדשות מדף אותו הוא אוחז בידו, לא בשדה הראיה של המצלמה. אופן ההצגה הזה, שבו המצלמה מוצבת לפני טבורו של הקריין, מוסיף גם הוא לתחושה שנפלת דרך wormhole ליקום חליפי. זה נראה שונה, אך שונה באופן דק מספיק בשביל להטריד.

כמובן שתחושת הזרות הזו חולפת תוך ימים ספורים, במקרה שלי כאשר עזבתי את עיר הבירה. מאותו הרגע, הרגשתי שנפלתי ליקום אחר לגמרי. יקום בו זו לא חובת המדינה לספק לתושביה חשמל, מים או דרכים להגיע אל מקום מגוריהם. וגם לא ביטחון.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “ביקום מקביל

  1. תסביר עוד הפעם על כיווני הנסיעה והחרב והאבנט וימין ושמאל? לא ירדתי לשורש העניין, אבל נראה לי שיש לזה פוטנציאל להיות הסבר שובה-לב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s