איך הצלתי את אפריקה מרעב


בשנה האחרונה הפכתי מתכנן פרמקולטור מוסמך.

למדתי בקורס של כ 80 שעות, כ 20 פגישות שבועיות, במקלט הגינה הקהילתית בבת גלים. לשאלה מה הקורס נתן לי עוד לא גיבשתי תשובה סופית, אך למדתי להכיר שם חבורה מצוינת של אנשים החולקים איתי תחומי ענין סביב נושאי הקיימות, גינון, חקלאות וכו.

בכל אופן, אחד מהתלמידים הכיר את מ., מהנדס מים הפועל באפריקה, והזמין אותו להרצות על עבודתו באחד השיעורים. התרשמתי עמוקות, ואחרי השיעור ביקשתי את כתובת המייל שלו. כמה ימים מאוחר יותר שלחתי לו מייל והצעתי לו את עזרתי, בהתנדבות, מיד אחרי שאסיים את עבודתי בחברת אינטל ואתפנה. הוא נענה בחיוב, לשמחתי.

פרשתי בתחילת מאי, אך לאפריקה הגעתי רק באמצע יוני. איך אמר ג'ון לנון:

Life is what happens while you make other plans…

בכל אופן, משרדו של מ. מתכנן, מפקח ואף מבצע מערכות ללכידת מי גשם, המיועדות לאפשר חקלאות אף באזורים שחונים יחסית. הפרינציפ פשוט למדי: מאתרים מישור משופע, למשל צלע של גבעה, ובבסיסה מקימים סוללת עפר בצורת טרפז שלתוכה יאספו מי הגשם מהמישור המשופע שמעל. ריכוז מי הגשם משטח גדול יחסית לשטח מצומצם יותר מייצר "מכפיל" של מי גשם, ומאפשר לגדל גידולים גם בכמות משקעים קטנה יחסית.

הנבטים עשו דברים דומים לפני מאות רבות של שנים, למשל באזור רמת מטרד בהר הנגב, אך באפריקה הרעיון חדש, ומיושם על ידי מ. ומשרדו בעיקר בקרב שבטים שמסורתית מצאו את פרנסתם מגידול מקנה במרעה פתוח. אלא שבד בבד עם גידול האוכלוסייה (ואתה כמות בעלי החיים) כמות המשקעים הולכת ומתמעטת. וכך יותר ויותר בעלי חיים מתחרים על פחות ופחות מרעה. ובשנים רעות, בעלי החיים, והאנשים, מתים מרעב.

הרעיון לפיכך הוא לעזור לשבטים אלו לגוון את מקורות המחייה שלהם, ולעזור להם להתחיל לגדל את מזונם בעצמם, במקום להסתמך אך ורק על מרעה, ומזון מאירגוני הסיוע. וזה מה שנסעתי לקניה לעשות, במשך שלשה שבועות.

אודה ואתוודה שפרט לרצון שלי לעזור, ולתרום, הייתי מודע שזו תהיה הזדמנות לראות את אפריקה שלא כמו תיירי הספארי – דבר שאף פעם לא מאוד עניין אותי. ולראיה – זהו למעשה ביקורי הראשון ביבשת אפריקה, אם מתעלמים מזה שמצריים גם היא באפריקה.

חשבתי, ואכן צדקתי, שלהיות עם האנשים, ולעבוד איתם יחד, יהיה יותר מעניין מאשר להציץ עליהם, או על זברות, מחלון הרכב בשמורת הספארי.היה באמת מרתק. חייתי במחיצת אנשים שחייהם הרבה יותר "מעניינים" משלי – לאו דווקא במובן החיובי של המלה. חוויתי ולמדתי רבות, ובשבועות הקרובים אני מקווה לחלוק את זה כאן.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “איך הצלתי את אפריקה מרעב

  1. מרתק! בעומדינו בקדמת הטכנולוגיה אנו נדרשים לידע ולניסיון של איש המערות (הנבטים במקרה זה). מצד שני, אם לא היינו מגיעים עד הלום, לא היינו יודעים להעריך את ההיסטוריה.

  2. אם כבר מדברים על הנבטים (זה נחמד בעיניי שלומדים משהו גם מהם) – נזכרתי בשומרים במסופוטמיה הקדומה מאד: אם אני זוכרת נכון, הם היו אשפי-השקיה. למעשה, הם הצטיינו בשני תחומים עיקריים: הם היו פחות או יותר האנשים הראשונים שכתבו (על כל פנים, הראשונים באזור שלנו), והם הצליחו לקיים חקלאות פורה במדבר (שהיה, למזלם, סמוך לפרת והחידקל).
    ומיהו האדם הלבן שם ליד המריצה?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s