עספור


בפברואר היינו בירדן, וביום שישי בבוקר, ברבת עמון (פילדלפיה בפי הרומאים) נסענו במונית מהמלון לאצטדיון הרומי. לשני אנשים, מונית בירדן זולה מאוטובוס. מין אנומליה בזאת…

בדרך ראינו התקהלות ליד איזור השוק, מקום בו לא היתה התקהלות ערב קודם. שאלנו את הנהג מה קורה שם, והוא ענה במילה אחת: עספור. כלומר -ציפור. אחרי ביקור קצר באצטדיון הרומי (האמת – כולם די דומים זה לזה) חזרנו ברגל למקום ההתקהלות, לבדוק מה קורה.

מסתבר שזהו שוק חיות מחמד. שוק שמתמקד בעיקר ביונים, קצת פחות בציפורי שיר, ועוד פחות בכלבים, צבים וכו. אין חתולים. רוב המוכרים והקונים הם חובבי יונים, בעצם – אספני יונים. כל אחד מביא את העודפים שלו (היונים מטילות בייצים אחרי הכל) ומנסה למכור אותם ולקנות מיני יונים שעוד אין לו. ותאמינו לי – יש הרבה סוגים, חלקם ממש מוזרים למראה.

רוב היונים מוחזקות בשקיות נייר, פתוחות מלמעלה, שמהן כנראה שהן לא יכולות להמריא. אחרות ממלאות את תא המטען של טנדרים ומכוניות מסחריות, וגם הן לא בורחות משום מה. אבל לפי מה שהבנתי, לא מטילים בהן מום כדי שלא יוכלו לעוף.

האספנים בודקים כל יונה בקפידה, פורשים את כנפיה, מציצים במקורה ותחת נוצותיה ובודקים את יפי תוראה ומידותיה הטובות. בדרך כלל הם מחזירים אותה לשקית באכזבה, אך אם קנו, הכסף – 5-10 דינרים, מחליף ידיים בלי ויכוחים והתמקחויות.

היונים מקושטות לעייפה. צמידים לרגלייהן, תכשיטים לצווארון הנותות שעל בית החזה ועוד. לאורך כל השוק מפוזרים דוכנים המוכרים "תכשיטי ציפורים". ואנשים משקיעים בזה.

מיותר כמעט לציין שכל הנוכחים גברים. לנשים יש כנראה מספיק שכל להתמקד בדברים החשובים או לא מספיק פנאי ואמצעים.

ופתאום  – כל מסת האדם הזו החלה בבת אחת לנוע. כל אחד חטף את שקיות היונים שלו או את הציוד שמכר והחל לברוח. אלו הימים שבהם, שבוע קודם, הסתערו "נאמני מובראק" באלות וגמלים על המפגינים בכיכר תחריר, והיינו בטוחים שגם פה, אלו "נאמני המלך" שנשלחו להפגין את התלהבותם משלטונו (כפי שאכן ארינו אותם עושים – רק בלי אלימות).

נצמדנו לקיר וניסינו לא להירמס על ידי אנשים, יונים וצבים. ותןך כמה שניות, כמו שאלפי האנשים האלו החלו כאיש אחד לנוע, נפסקה הפניקה וכל אחד חזר לעיסקי הציפורים בהן עסק עד כה. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי בחיי המון נע כגוף אחד, מסונכרן ומתואם באיזו דרך מסתורית. מפחיד.

ניסינו לברר וכל התשובות היו זהות: שני אנשים החלו לריב, ובאי השוק חששו (לטענתם) שזו קטטה יזומה ומבויימת, ובחסותה יתגנב איזה "בן-יונה" וינסה לגנוב להם יונה. יתכן..אך אין ספק שיש פחד בסיסי עמוק הטבוע באנשים שם. קשה לי לדמיין את זה קורה בשוק הכרמל.

מסתבר שהתחביב הזה נפוץ גם במקומותינו, ואני אף מכיר, דרך העיסוק בפירות האקזוטיים, גם כמה לולנים חובבים. וכל סוף שבוע מתקיים שוק מעין זה בכפר קאסם. צריך לבקר שם בהזדמנות. בטוח שיש הרבה הזדמניויות לצילומים מעניינים.

ותחביב היונים עצמו? מוזר, אך לא פחות מוזר מגידול עצי פרי אקזוטיים או איסוף בולים. יש אלמנט של התאכזרות לבעלי חיים בכליאתן בכלובים, אך לפחות אלו בעלי חיים כמעט חסרי מוח, אז אולי סיבלן לא גדול. לך תדע. הן בטוח חיות יותר טוב מתרנגולות מטילות בכלובי רשת או תרנגולות לבשר בלולים תעשיתיים, כמו שאפשר לראות בסרטון המטריד הזה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “עספור

  1. פינגבק: עספור II | דרכי עצים

  2. פינגבק: Hypersignification, חכמת ההמונים ויוני נוי | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s