ביום שלישי – יציקה


פרויקט הגמר באומנות של זוגתי שתחיה (זוג"ש) הגיע לקו הגמר. נשימת רווחה עמוקה. עכשיו נוכל קצת לנוח.

זוג"ש לומדת לתואר שני באמנות (יצירה) באוניברסיטת חיפה, והיום הפתיחה של תערוכת הבוגרים. הפרויקט הזה העסיק אותי כמעט במשרה מלאה מאז שפרשתי. היו קטעים שכמעט שקלתי לחזור לעבודה – כדי לנוח קצת -:)

לפרוייקט הזה היו שני חלקים: מיצג פיסולי המורכב בעיקר מלבני חמרה, כמו זו:

וסדרה של ציורים. אלו מצוירים על דיקטים ומנוסרים בצורה אליפטית. תרומתי לאלה הייתה די צנועה – בעיקר הדבקת "שלד" לאחורי הדיקטים שיקשיח אותם. כדי ליצר את השפה המעוגלת צריך הייתי מלטשת סרט שאין ברשותי, ולכן השקעתי יומיים בשפרעם אצל זוהיר (נגר מדהים – אם אתם צריכים ואין לכם בעיה של זמן…)

נחזור ללבנים: אלו עשויות בעיקר מחמרה, בעלת צבע ספציפי מאד אותו מצאנו אך ורק במזרח תל מונד, ושם כרינו כ-40 שקים של אדמה. לפני כן הסתובבנו עם את חפירה ברחבי השרון וכרינו עוד כמה עשרות שקים במקומות שונים. וגם קנינו כמה עשרות שקים אצל הדרוזים בדליית אל כרמל. אך בכולם – הגוון לא היה זה

 לא נורא – עם ערבוב של קומפוסט וטוף גרוס דק, אפשר לעשות מזה מצע שתילה לא רע…לא מעט שתלנים מקצועיים, אותם אני מכיר מהעמותה לפירות אקזוטיים,  משתמשים בחמרה גולמית ממש לייצור שתילים, ועושים זאת בהצלחה רבה.

את החמרה צריך לייבש, לסנן, ולערבב עם דבק –  כ 20 דקות ללבנה. ויצרנו 380 לבנים.

לאחר שהעיסה (הדיי יבשה) הייתה מוכנה, דחסנו אותה במהלומות פטיש לתוך תבניות. עוד כ 15 דקות עבודה ללבנה. חוץ ממני, עסקו  בשלב זה של העבודה עוד 3-4 אסיסטנטים, בעיקר אנשים שעשו יחד איתי קורס פרמקולטור. (זו היתה חבורת אנשים איכותית במיוחד שפגשתי במסגרת הקורס)

את התבניות עשיתי  מעץ סנדוויץ, מצופה פורמייקה בצידו האחד, ומחובר בברגי פח. על הפורמייקה הודבקו צורות מפורניר שנחתכו בלייזר. התחלתי עם 10 תבניות וסיימתיו עם כמעט חמישים…פה בא לידי שימוש מסיבי הן מסור השולחן החשמלי, בלעדיו לא הייתי גומר עם זה עד היום, והן מברגת המקיטה הנפלאה, עליה כבר התפייטתי כאן.

וכך, בשבועות שהובילו לתערוכה, סיננו חמרה ויצקנו לבנים בימי שלישי. פירקנו את הדפנות בימי חמישי ואת הבסיס בימי שישי. בימי ראשון נשטפו התבניות והחלקים שנשרו הודבקו מחדש. ביום שני הורכבו התבניות מחדש וחוזר חלילה. 40 לבנים בשבוע.

ומידי שבוע הלכו הלבנים ונעשו יפות יותר ויותר, אפילו ככל שהתבניות הלכו והתקלקלו. אך יפות ככל שיהיו, כל נגיעה מגירה מהם חול. להעביר אותן דורש עדינות אין קץ…

ובדקה התשעים, מזוית קשה, התווספו לעבודה גם ששולחן רב ממדים וגם אלמנטים מעץ, צבועים בצבע זהה לשולחן שאותן ניסרתי, הדבקתי וצבעתי מידי יום – עדחצות הליל. ,תוך כדי הנחת הלבנים על השולחן נולדו עוד ועוד אלמנטים אלו נוסרו מלוחות סיבית וסנדביץ מצופי פורמיקה שאותן ניתן למצוא בכמויות מסחריות ברחובה של עיר – בכל מקום בו מחליפים מטבח או חדר ארונות. כך שגם מצוות המיחזור מתקיימת כאן… הפרויקט הבא שלי מחומרים אלו – פנסי גינה מבטון אותן אצוק לתוך תבניות מלוחות ממוחזרים מצופי פורמיקה. יהיה לזה מרקם של שיש.

וכך נראה מקטע מהעבודה:

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ביום שלישי – יציקה

  1. פינגבק: 8 קוב | דרכי עצים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s