טרמפיסטית שהסעתי השבוע


באחד הימים השבוע לקחתי  טרמפיסטית בתוך השכונה. שאלתי לאן, והיא הייתה צריכה לרחוב שבו אני עובר, ועלתה.

בידה אחזה צ'ק, עם דף נייר מוצמד אליו, ומיד החלה לספר לי על ה"ערבי" שנתן לה את הצ'ק, שחזר. ושגם גנב לה את ה ipod. ובאותה ההזדמנות הסבירה לי עד כמה כל ה"ערבים" הם כאלה, ועושים ככה וככה, וכולם יחד עושים יד אחת לרמות ולסדר את ה"יהודים".

די מהר נמאס לי העניין, עצרתי את המכונית. פתחתי את הדלת, וביקשתי ממנה לצאת.

"מה קרה"?

"כלום, אני פשוט לא מוכן להסיע גזענים" עניתי

"מה, אתה ערבי"? שאלה בתימהון אמיתי.

לא עניתי. פשוט לא מצאתי מה להגיד. נסעתי והשארתי אותה שם.

7 מחשבות על “טרמפיסטית שהסעתי השבוע

  1. עשית נכון!
    מה היית עושה אם במקום ערבי היא היתה מתלוננת על חרדי או סתם דתי?

      • האמת גדי ? אם להיות כן אני בספק גדול. גם אני ונדמה לי שגם אתה הרבה יותר רגישים לגזענות כשזה נוגע לערבים ואולי במידה מסוימת של צדק לאור המצב…) מאשר לקבוצות אחרות. אם היא הייתה אומרת משהו דומה על החרדים, שבאופן עקרוני אולי גם מדבר אל ליבנו הביקורתי מאד כלפיהם, נראה לי שבמקרה הטוב היינו אומרים שזו הכללה וכד' אבל לא היית מוריד אותה בגלל זה… אני חושב.

      • אני לא כל כך בטוח… אם להיות כנים, גדי, גם אני וגם אתה מגיבים מאד קשה כשמדובר בגזענות נגד ערבים (ואולי בצדק לאור המצב…) והרבה יותר בסלחנות ואולי אפילו לעיתים בהבנה כשמדובר באותם מילים כנגד, למשל, חרדים. במקרה הטוב נראה לי שהיית מתווכח איתה קלות על ההכללות שהיא עושה אבל קשה לי להאמין שהיית מוריד אותה. במקרה הפחות טוב יש סיכוי שהיית אפילו מסכים איתה…

  2. הסיום הוא כבר ממש קומדיה… (גם אם קומדיה עצובה).
    מטעמים מובנים קשה לי לתאר לעצמי מצב שבו אני מסיעה מישהו, אבל נניח שכן: אני חושבת שהייתי מנסה לעשות משהו אחר. יכול להיות שיש בי כפייתיות של מורה, אבל הייתי מעדיפה להגיד משהו על ראיית הפרטים שמרכיבים קבוצות, מתוך תקווה עמומה שמשהו מזה יישמע, יובן וישמש חומר למחשבה בעתיד. אני לא יכולה לשנות אנשים, אבל לפעמים אני יכולה לומר משהו שיגרום להם להפוך את הדבר במחשבתם מתי שהוא שוב – וזה בעיניי תמיד רצוי.

    • הנסיעה לא הייתה מספיק ארוכה כדי לפתח אתה שיחה משמעותית, ויתכן שהמעשה אמר לה יותר ממה שהייתי יכול להגיד לה.
      וגם אם הייתי מסיע אותה בלי הפסקה עד ארץ האש, אני בספק אם הייתי משנה את דעתה..
      אם לצטט את Jon Stewart, היה לה את האומץ לומר מה שאנשים שלא חושבים חושבים.

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s