סוד הקסם של Facebook


יש משהו מאד מיושן בפייסבוק, ואני חושב שזה חלק מקסמו.

זה קצת כמו תוכנית טלויזיה שאתה יושב וצופה בה די פסיבי רוב הזמן, בחומרים שהעלו אחרים.

המדיום של הטלוויזיה, שמביני דבר כבר סתמו עליו את הגולל כמיושן ולא רלוונטי, עדיין טבוע בנו עמוק – אחרי הכל, זה המדיום עליו גדלנו. יש משהו נוח באינטראקטיביות המוגבלת הנדרשת לצפיה בו. לכל היותר נדרשת לחיצה מפעם לפעם על השלט להחלפת ערוץ או אולי על כפתורי ה"עצור" ו"נגן" אם הממיר גם מקליט.

מהרבה בחינות, פייסבוק הוא עוד פחות אינטראקטיבי. למעשה זה כמו ערוץ טלוויזיה יחיד שלתוכו החלטת בעבר באילו יחסים ינוקזו הערוצים החביבים עליך. פייסבוק מחלק את זמן המסך שלך באופן יחסי בין ה"חברים" השונים שלך, למעשה "ספקי התוכן" או הערוצים בהם אתה מעדיף לצפות. גם רוב התוכן ששם הוא לא באמת חומר מקורי אלא  חומרים שאנשים שאתה מכיר חשבו שגם מכריהם ישמחו לראות. בעצם, זה ערוץ טלוויזיה עם colaborative filtering.

חברה כמו google  , מודאגת., בצדק לדעתי, מזה שאנשים בוהים יותר זמן בפייסבוק  מאשר במקומות שבהם היא עצמה מוכרת פרסומות. אך אם התזה שלי נכונה, והאינטראקטיביות הנמוכה הנדרשת מרוב משתתפי פייסבוק היא הסיבה לזמן הרב שהם משקיעים שם, אזי יש ל Google את כל מה שצריך כדי להשאיר את אישוני הצופים לטושים למסכים עליהם מתנוסס הלוגו שלהם.

כל מה שהם צריכים לעשות הוא ממשק חדש ליישומים קיימים כמו למשל Youtube. בממשק זה המשתמש יוכל לשבת ולרות סרטונים מתחלפים בקצב, כמו ערוץ MTV פרטי, על פי העדפותיו – כמו למשך הערוצים אחריהם הוא עוקב, אמנים אותם הוא מחבב, סוגי מוסיקה שהוא מעדיף וכו, והעדפות האנשים שהוא מכיר יכולות לככנס גם הן למיקס.

אותו הדבר יכול להיות ממשק ל Google News. שם החדשות, שוב – על פי העדפות הצופה, המסמן נושאים או אמצעי תקשורת ככאלה בהם הוא מעדיף לראות, יזרמו על פני המסך מלמטה למעלה כמו ticker של בורסה או פס החדשות שבתחתית ערוץ חדשות.

למעשה מדובר פה על שינוי פרדיגמתי בסידור המידע. במקום חלוקה במרחב, שבה המידע מרוכז בחלקים שונים של דף אחדת או במספר דפים שהמשתמש מנווט ביניהם, מדובר כאן בחלוקה של הזמן, שבו המשתמש לא מנווט לשום מקום, והמידע זורם לפניו כמעט ללא התערבות. ואם יש התערבות היא מהסוג של Fast forward, Rewind, skip.

וכדי לגרום למשתמש להישאר עם ה"ערוץ" פתוח,  מתבקש לפתח ממשק שיכול לתפוס את כל המסך או חלקו – למשל פס של Ticker  בתחתית הדפדפן.

וחשוב לאפשר לממשק  להכיל בתוכו גם אירועי סינכרוניים כמו הגעת מיילים או צ'אט, כך שהמשתמש לא יעזוב אותו כדי לבדוק הגעת דואר. הוא עלול שלא לחזור..

זה לדעתי הסוד של פייסבוק. הוא מאפשר לנו להיות couch potatos בחיים של אחרים. אבל מאד קל לספק את אותה הפרדיגמה לכל סוג של תוכן…ומי שיעשה את זה, לפני שפייסבוק יעשו זאת בעצמם, יכול לעצור את פייסבוק מלבלוע את האינטרנט.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “סוד הקסם של Facebook

  1. אם הבנתי נכון, אפשר לפרסם בפייסבוק גם מעין פוסטים קטנים, ואחר כך להשתתף בדיונים די סוערים בעניינם – אז זה לא לגמרי פעילות של תפוחי אדמה…
    מכל מקום, אני לא מכירה את הפייסבוק מספיק בשביל לחוות דעה מוסמכת, אבל לדעתי הוא כבר בלע את הבלוגוספירה, וזה דווקא עצוב מאד בעיניי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s