אין הכול, וזה גם ביוקר


עכשיו שאני חי מחסכונות, חשבתי שאולי כדאי להפסיק לתת לבית המרקחת השכונתי הקורא לעצמו שופרסל לעשוק אותנו. שנים שאני קורא בכל מדור כלכלי כמה עשרות אחוזים עולה לי הנוחיות של הסופרמרקט השכונתי, ולא עושה עם זה כלום. אז מזה כחודשיים אני מטריח את עצמי לרשתות קצת יותר מרוחקות, ואני מתרשם שהמחירים אכן יותר זולים. לפחות במוצרים שאני זוכר את מחיריהם.

כן, זה עוד שינוי. אני מסתכל כמה עולה כל דבר, ומנסה גם לזכור את זה. יש לי מעין "סל מוצרים" בראש שלפיו אני מנסה לראות באם מקום הוא יקר או זול.

כל זה הקדמה לסיבה שהביאה אותי לנסוע לטירת הכרמל השבוע, לסניף של רשת "יש" (הכל ובזול). תת רשת זולה של רשת שופרסל.

הייתי ממילא בסביבה, והייתה לי חצי שעה עד שבני יגיע ברכבת מתל אביב, אז החלטתי לראות כמה כסף אפשר לחסוך באם מוכנים להיכנס לסופרמרקט שנראה כמו פח זבל. זהו סניף שאני עובר על ידו בערך פעם בשנה, בדרך לעשות את מבחן הרישוי השנתי למכונית.

זה היה ביקור מאלף. המקום עלוב, אני חושד שבמתכוון. כמו שבחנויות מסוימות עורמים את החולצות בערימה כדי לגרום לך לחשוב שיש פה מציאה, גם פה – הכול כאן צועק "זול".

אז זהו – שלא. "סל המוצרים" שלי יקר פה בדיוק כמו בסופרמרקט שבשכונתי. הירקות והפירות לא יותר זולים, אך יותר עלובים. ומבחר המוצרים קטן בהרבה. נכון, יש אריזות גדולות. למשל של אורז. אך המחיר לק"ג לא יותר זול. לעומת זאת חסרים דברים שבלעדיהם לא הייתי יכול לסיים את רשימת הקניות הרגילה. ולאו דווקא מוצרים מפונפנים – לפחות בעיני טופו הוא לא מוצר מפונפן. המקום הזה – כשמו כן לא הוא. לא "יש הכול" ולא בזול.

וקהל הקונים נראה בעליל קשה יום. המעבר בקופות לוקח שעות כי כרטיס אשראי אין לרוב הקונים, וכל המחאה צריך לקרוא למנהל לאשר, ומזומנים – תמיד אין לקופאי עודף. המוצרים – בדרך כלל מוצרי יסוד, כשבתוכם חלק גדול בהוצאה הוא מוצר היסוד החיוני מכול– קוקה קולה.

אז נכון – כנראה שאין לרוב הקונים שם האופציה להיכנס למכונית ולנסוע לקנות במקום אחר. אמנם יש עוד 2 חנויות המתיימרות להיות זולות ממש ליד. לא בדקתי, אך אני די בטוח שהמחירים מתואמים בין שלושתן.

אלה שיש להם משלמים פחות ומקבלים יותר. פירות יפים יותר, מבחר מוצרים גדול יותר, חנויות שלא נראות כמו מוסך שהוסב לסופרמרקט בהוצאה מינימאלית, קופאיות עם שיניים בפה, עגלות עם 4 גלגלים האחת, מקום ללא שלוליות ביוב לחנות בו ועוד פינוקים שכאלה.

השבוע הבנתי שלחסרי היכולת אין אפילו את האופציה לקנות יותר בזול. גם לא תמורת ויתור על "חווית קניה". הם פשוט טרף קל מידי.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אין הכול, וזה גם ביוקר

  1. היתה לא מזמן כתבת תחקיר צרכני במהדורת חדשות כלשהי בטלויזיה, שבה התגלה שהמחירים ברשתות השיווק בפריפריה – בעיירות כמו ירוחם, נתיבות וכו' – יקרים יותר מאשר בסניפי אותן רשתות באזור המרכז. הסיבה – אין להן מתחרים במקום ולקונים אין ברירה. זה הכל – המסכנים נדפקים מכל הבחינות.

  2. הי,
    אני לא כותבת ל בגלל שאני חוששת למצבך הכלכלי, אלא כיון שאני עם העסקים הקטנים הפרטיים.
    על סמך הנסיון שלי מלפני מספר שנים, המקום המומלץ לקנות בו הוא השוק. בתקופות שבהן היו לי זמן פנוי ומרץ, נהגתי לערוך קניות בשוק הכרמל. יש למעלה משתי סיבות, לגמרי פרקטיות, מדוע עדיף לקנות בשוק:
    המחירים הזולים – והם נהיים זולים עוד יותר, בזמנים/מועדים שונים, כמו למשל ששי אחה"צ.
    אפשר לעשות בשוק "סקר שווקים" ולהתביית על חנות כזו או אחרת (או דוכן) – ואתה נהיה לקוח מוכר.
    ובכלל – כשמטיילים בחו"ל הולכים לראות שווקים, ומה כאן? השווקים בהחלט שווים ביקור.
    חג שמח:)

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s