על המטא של המטא


הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג הזה היה בעצם מטא-פוסט.  כתבתי על עצם העניין של כתיבת בלוג, למה לכתוב אותו ועוד נושאים סביב הנושא. וגם אם היתה לפוסט תכולה משל עצמו, הנושא היה Self referential. זו הייתה (אני חושב) דוגמה לאיך שאני חושב..

לאחרונה, אחרי שקראתי, והתלהבתי משני מאמרים העוסקים בשני "מטא-תחומים" (למטה) שמתי לב שאני נוטה יותר להתלהב מ "מטא-דברים" מאשר מהדברים עצמם. אבל כדי להסביר במה דברים אמורים, אני צריך לצטט קטע מויקיפדיה המסביר את עניין הקידומת מטא. הקטע באנגלית כי אין את הערך בעברית.

Meta- (from Greek: μετά = "after", "beyond", "with", "adjacent", "self"), is a prefix used in English (and other Greek-owing languages) to indicate a concept which is an abstraction from another concept, used to complete or add to the latter.

In epistemology, the prefix meta is used to mean about (its own category). For example, metadata are data about data (who has produced them, when, what format the data are in and so on).

Any subject can be said to have a meta-theory which is the theoretical consideration of its meta-properties, such as its foundations, methods, form and utility.

שני המאמרים שגרמו לי לשים לב לחיבתי היתירה למטא-מושגים הם:

Hayden Whyte:  Metahistory: The Historical Imagination in Nineteenth-Century Europe

מדבר לא על היסטוריה ספציפית אלא על איך היסטוריה נכתבת, מי כותב אותה ולמה, ומראה מקבילות לכתיבה ספרותית. הוא מאיר הרבה פנים של משהו שלי היה אינטואיטיבית מובן מאלו: שאין באמת היסטוריה יחידה של שום דבר, שעיקרון אי הוודאות חל גם על היסטוריה, וגם עם מתעלמים מכל העניין של "ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים", היורו-צנטריות של רוב ההיסטוריה שאנו מכירים, וההטיה כנגד היסטוריה של אנשים שהמסורת הכתובה שלהם אינה דומיננטית, עדיין צריך להכיר שההיסטוריה היא אסופה די אקראית של נרטיבים.

Patricia Waugh. Metafiction: The Theory and Practice of Self-Conscious Fiction

התעצלתי לתרגם, אז ההסבר הוא מההקדמה למאמר:

Metafiction is a term given to fictional writing which self-consciously and systematically draws attention to its status as an artifact in order to pose questions about the relationship between fiction and reality.

In providing a critique of their own methods of construction, such writings not only examine the fundamental structures of narrative fiction, they also explore the possible fictionality of the world outside the literary fictional text.

גם בתחום שבו עסקתי עד לא מזמן, ארכיטקטורה של מעבדים, השקעתי לא מעט מחשבה איך לבנות תמיכה בחומרה ל metadata. זה התחיל מעיסוקי ב Transactional Memory שבו מצאתי שימושים רבים ושונים לתיוג של נתונים בעזרת Metadata, ושם אני חושב שמצאתי מנגנון לא רע לתייג נתונים באופן מתכלה (ephemeral) ועם תמיכה של מערכת ההפעלה  – אפילו באורח שאינו מתכלה. (לכל המעוניינים, חיפוש במאגר הפטנטים יסביר במה מדובר). בהקשר הזה, Metadata  היא פשוט data לגבי ה data. למשל – מה הפורמט שבו הנתונים מאוחסנים, או האם כבר בוצעו פעולות כאלו ואחרות לגביהם, לא ממש באותה רמת הפשטה כמו נאמר מטאפיזיקה, אך מצאתי מרתק את עצם האפשרות להמציא מנגנון כללי לחלוטין שיאפשר לישומים רבים ומגוונים להגיד ולאחסן משהו לגבי אופי הנתונים ותכונותיהם שהוא מעבר לתכולת הנתונים עצמם.

יש אמירה שאני לא בטוח שרלוונטית לעניינו כאן, אך קשורה:

There is no problem you cannot solve with yet another level of indirection.

האמירה הזו, הנכונה לגבי הרבה בעיות הן בחומרה והן בתוכנה, היא בעצם מטה-פתרון, שכן היא מתארת מנגנון כללי לפתרונות, ולא פתרון ספציפי לבעיה ספציפית.

למה אני אוהב את האמירה הזו? ולמה מושג ה"מטא", כמעט עם כל דבר מדבר אלי? האם זו דרך לסגת אחורה מן העולם? להסתתר מאחורי עוד ועוד רמות של אבסטרקציה במקום לגשת לדברים head-on?

עמנואל קאנט, ב"ביקורת התבונה הטהורה" אומר שהמטאפיזיקה (שלא כמדע) קיימת אצל כל אדם כנטייה טבעית. השאלות הללו עושות אותנו למה שאנו, ושום יצור אחר אינו שואל את השאלות הללו. כנראה שזה היה נכון לקאנט, אך אולי במידת מה הוא נכון גם לגבי. יש לי נטייה מובנית לסגת צעד אחד או יותר אחורה, ולראות את הדברים שמאחרי הדברים, לסנתז מאוסף הפרטים את החוקים הבסיסיים, ולדבר עליהם.

הפוסט הזה הוא בעצם עוד צעד אחד לאחור, התעסקות בנושא ה"מטא" עצמו, ומכאן השם: "על המטא של המטא".

ברור לי שאין לזה סוף ותמיד אפשר ללכת עוד ועוד צעדים אחורה, ולראות את הדברים בצורה עוד יותר מוכללת ועוד יותר מפושטת. אך זה כנראה נכון רק בתיאוריה. העלייה ברמת ההפשטה, בכל תחום ותחום, דורשת זמן ו"התבשלות" שאת משכה אין באמת אפשרות לצפות מראש. וגם את זה קאנט (אני חושב) אמר קודם.

אני רוצה עוד לחשוב על הקשר בין מושג המטא ומושג ה"וירטואליזציה". יש דמיון ב"נסוגות" שבסיס שני המושגים האלה, ויתכן שהם בעצם שתי דרכים שונות להסתכל על אותו הדבר.

ועוד נושא שנראה לי מענין לחקירה (פילוסופית) הוא מושג ה Meta בהקשר של הרשת הסמנטית. למשל תגי הHTML <meta> ,המשמשים בויקיפדיה ובחיפושים סמנטיים. איך אנו יודעים בוודאות שתג מסוים מתאים למושג מסויים, והאם אפשר להכליל ממושג אחד לאחר? ומה קורה כאשר עוברים משפה לשפה? האם יש תגים שהם לא תלויי שפה?

ולנוחות הקוראים, הנה מספר קישורים לעוד מטא-מושגים:

Other uses more closely follow the Greek meaning. For example:

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “על המטא של המטא

  1. פוסט נפלא מאד אהבתי. גם אני מאד מתחבר ח"מטא" של הדברים (ואולי בגלל זה אני כזה לא פרקטי). חשבתי שאם, למשל, ישראל והפלסטינאים (או כל "אויב" אחר לצורך הענין) היו מצליחים להסכים לפחות על מטא-פתרון – למשל שהסכסוך ייפתר בדיבורים שבסופם הסכם, בלי אלימות, בעזרת מנגנון כשלהו של גישור או פישור, מצידי שיהיה אפילו שרשור, ושכל צריך צריך כנראה להתפשר ולוותר – כל זאת מבלי להזכיר בכלל את הבעיות עצמן, היינו כבר ב 3/4 דרך לשלום.

  2. ועוד תגובה קצרה. הפוסט היה אמור להיקרא, למיטב הבנתי, "המטא של המטא" או לחילופין "על המטא". כשקראת לו "על המטא של המטא" נכנסת בעצם עוד שכבה. זאת אמנם סתם התפלספות אבל זה מה שאנחנו עושים לא ??? 🙂

  3. פעם לקחתי קורס שנקרא מטא-לינגוויסטיקה, ושעסק בניתוח של הטרמינולוגיה הבלשנית ושל בעיותיה. טרמינולוגיה בלשנית היא השפה שבה מדברים על הבלשנות, לכן היא מטא-לשון; העיסוק בה צריך להיות, אם כך, מטא-מטא-לינגוויסטיקה, או להתנהל במטא-מטא-לשון. להלכה אפשר להמשיך כך עד אין סוף. זה קצת מזכיר לי עמידה בין שתי מראות ובהתבוננות במה שמשתקף בהן: זו הדרך הקצרה ביותר שידועה לי כדי להגיע לאינסוף (חיוך).

  4. פינגבק: trans,post,ultra,anti,meta} Human} | דרכי עצים

  5. פינגבק: trans,post,ultra,anti,meta} Human} | דרכי עצים

להשארת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s