גרהרד ריכטר


בקבוצת הקריאה שלנו קראנו הפעם על גרהרד ריכטר. בפוסט עתידי אכתוב על קבוצת הקריאה, ועד כמה אני חושב שזה דבר נפלא. אך הפעם רציתי לכתוב על גרהרד ריכטר,  על "סיעת הצבא האדום" ומה אפשר ללמוד מההיסטוריה של קבוצה זו על מה שקורה כרגע אצלנו.

למי שלא מכיר את (הצייר) גרהרד ריכטר, חיפוש קצר באינטרנט יספר לכם עליו, אז חבל שאעשה זאת כאן, אבל אגלה שיש לו אתר מושקע עם המון תמונות.

קראנו כמה מאמרים עליו. האחד. בעברית, של המבקר הקבוע של ריכטר, בנימין בוכלו (Buchloh) נקרא "הערה על 18 באוקטובר 1977  של גרהרד ריכטר" ומדבר ספציפית על סדרת ציורים של חברי סיעת הצבא האדום (או כפי שנקראו בעיתונות הגרמנית "כנופיית באדר-מיינהוף) הנקראית "18 באוקטובר 1977 " על שם התאריך שבו "התאבדו" בכלא כל אסירי סיעת הצבא האדום.

הנה אחד מהציורים:

זהו סמל "סיעת הצבא האדום" (   Rote Armee Fraktion או Red Army Faction  )

המאמר השני היה של  Hal Foster:”Semblance according to Gerhard Richter”וכדרכו של פוסטר, יש לו הרבה דברים מעניינים להגיד , כמובן שבצורה הכי מסובכת שאפשר.

יצא שדיברנו בעיקר על הציורים שנעשו על פי צילומים, שהם רק אחד מצורות הביטוי בציור של ריכטר. אמנם דיברנו גם על המשמעות של הליכה בו זמנית במסלולים מקבילים ושונים, שבכולם ריכטר מפיק תפוקה עשירה ומשמעותית, והסקנו שיש גם בזה אמירה, אך כאמור, הנקודה העיקרית היתה משמעות הציור על פי צילומים, צילומים שחלקן הגדול נמצאו אקראית.

מסקנתי היא שריכטר מבין שמאה שנים של צילום משנות את הדרך בה אנו רואים את העולם, ושרוב מה שאנחנו רואים זו "חזות מתווכת" (mediated appearance). וזה לא מתייחס רק לעומק החדות המוגבל או ארטיפקטים אחרים של צילום. גם הפרדיגמות התרבותיות שלנו לגבי מה ראוי לו שיצולם, איך ובעיקר מתי מעצבות את חזות העולם שלנו.

אפשר למפות את זה למושג ה Clearing של היידגר. היידגר אמר את הכול קודם.  שאר העולם פשוט עוד לא עיכל לחלוטין מה שאמר. יתכן שצורת הביטוי המטפיסית שלו קשורה בכך, יתכן שיומרתו לקשור את תורתו לפרה-סוקרטיים גורמת לבלבול מסוים.

הקטע הנאצי מחזיר אותי לסיעת הצבא האדום.

מה שזכרתי עליהם מהעיתונות הישראלית של שנות השבעים (כן, אני עד כדי כך זקן, וכן – אני עדיין זוכר) הוא שהם היו עוד חבורת טרוריסטים שלא במיוחד אהבו אותנו (ישראל), שהם נהרגו באיזה שהוא שלב, וברוך שפטרנו. וזה שהם לא "אהבו" אותנו היה מן הסתם בשל היותם "גרמנים נאצים".

זה שריכטר צייר על פי צילומים שלהם שפורסמו בעיתונות הגרמנית אחרי שהם חוסלו בכלא, היה מכוון להחזיר אותם לתודעה שלנו ולמחות על המחיקה שלהם מההיסטוריה הגרמנית. 20 שנה ויותר אחרי שצוירו הציורים האלה הם הביאו אותי לחזור ולקרוא בויקיפדיה על סיעת הצבא האדום, הנסיבות שבהן פעלה, והקשר שלה אלינו.

מסתבר שסיעת הצבא האדום לא פעלה נגד ישראל. הם באו לירדן להתאמן אצל אש"פ, אך תוך חודשיים נשלחו אחר כבוד חזרה לגרמיה. אש"פ חשבו שהם לא רציניים ושרמתם נמוכה. ב1977, חטפו פלסטינים מטוס של לופטהנזה והנחיתו אותו במוגדישו, סומליה. בין יתר דרישותיהם היה שחרור חברי סיעת הצבא האדום מהכלא הגרמני. הגרמנים שהשתלטו על המטוס וחיסלו את החוטפים, ומיד אחרי זה חיסלו את 3 מ 4 אסירי הארגון בכלא.

בחטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה, היו שני חוטפים גרמנים, אך הם לא היו מסיעת הצבא האדום אלא מארגון אחר בשם "תאי המהפכה", שאגב –  הרג הרבה יותר אנשים מסיעת הצבא האדום, אך שמעו יצא הרבה פחות לשמצה.

נחזור לעניין הנאצים: בגרמניה של שנות ה 60, חלק גדול ממנגנון השלטון הורכב מנאצים לעבר. המפלגה הקומוניסטית הייתה מחוץ לחוק והקואליציה של שתי המפלגות הגדולות הייתה מורכבת מ 95% של חברי הבונדסטג. לא הייתה שום אופוזיציה בכלל, ואופוזיציית שמאל בפרט. בביקור השאה הפרסי  (ידידנו היקר) בגרמניה, היו הפגנות של השמאל נגדו. בהפגנות אלו יצרו אנשי הסוואק האירנים (שאומנו על ידינו) פרובוקציה שבעקבותיה ירתה המשטרה הגרמנית לתוך המפגינים והרגה סטודנט בשם ברונו אוברמן. מסקנת השמאל הייתה שאין להם שום מסלול פעולה אלא על ידי פעולה אלימה. הם התחילו בהצתת בתי כלבו, השתלטו על שגרירות גרמיה בסטוקהולם, וחטפו ורצחו תעשיין נאצי בשם הנס מרטין שלייר.

ואיך זה דומה למה שקורה אצלנו? אנחנו עוד לא שם, אך בבית הנבחרים שלנו יש מעט מאד שמאל. מרץ עוד מצליחה לעבור את אחוז החסימה. חד"ש מקבלת יותר קולות "לאומיים פלסטיניים" מ"שמאליים נטו", ובשום אופן לא מהווה אופציה לקואליציה כלשהיא. השמאל הודר מפעילות פוליטית בכנסת, והכנסת הפכה לקרקס של מחוקקים ימניים סהרוריים המתחרים זה בזה בהעלאת הצעות חוק שהאחת יותר הזויה מהשנייה והקו המנחה את רובן הוא חוסר הבנה בסיסית של עקרונות דמוקרטיים.

וחוץ מזה – יש לנו כוחות בטחון הממיתים מפגינים באמצעים שונים מידי מספר חודשים (רגע – אולי זו מבילעין סבלה ממחלה קודמת?). וסגן רמטכ"ל שבתפקידו הקודם הורה על חיסול מבוקשים כשהיה חייב  להורות לפחות לנסות ולעצור אותם. אבל מי ישב בכלא? ענת קם, שאלמלי מעשיה לא היינו יודעים בכלל על כל העניין.

מדאיג אותי. מדאיג אותי שעלול להיווצר ציבור שירגיש שאין לו אופציה אלא לפעול באלימות כדי להשמיע את קולו. ציבור כזה עלול אפילו לנסות ולגבות "תג מחיר" מהשלטון על פעולות הנראות בעיניו לא לגיטימיות.

אופס- בעצם זה כבר קרה! לא נורא – לפחות הם לא פוגעים בנו (ביהודים) לעת עתה. אולי רק במשפטנים עוכרי ישראל, יהודים משיחיים ועוברי אורח תמימים. אבל חוץ מזה – לא נורא…העיקר שלא יקרה דבר שכזה מהצד השמאלי של המפה. דברים כאלה צריך לדכא ביד חזקה, וכפי שלמדתי על סיעת הצבא האדום, יש לנו עוד מה ללמוד מהגרמנים בעניין זה.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “גרהרד ריכטר

  1. אני דווקא לא זכרתי אותם כמי שלא חיבבו את ישראל, אלא כעניין גרמני פנימי שלא היה קשור אלינו בכלל. עד כמה שאני זוכרת, הם היו מאד אלימים. אני מניחה שחיבתם לארגוני טרור פלסטיניים נבעה מ"אחוות המדוכאים עלי אדמות", לא מעבר לזה.
    אבל במשהו שכתבת בסוף יש אולי איזו סתירה קטנה: כי מי שכן נקטו באלימות אצלנו דווקא לא היו מאלה שלא הייתה להם הזדמנות להביע את דעתם באופן אחר.

    • כשאתה כותב שאתה מודאג אתה מתכוון ליכולת של השמאל להשמיע את קולו?

      • אכן, אני מודאג מיכולת השמאל להתבטא במסגרות פוליטיות. אך תוך כדי כתיבה תפסתי שדווקא "מדינת יהודה" מרגישה אף יותר מודרת מהמסדרת הממוסדת של "מדינת ישראל"

  2. אף כי הכוונה המוצהרת בציורי באדר מיינהוף היתה החזרתם לתודעה וכו' , מה שעולה מבחינתי הכי חזק מהציורים האלה הוא שטרוריסטים נראים כמו כל אחד אחר. מבחינה ציורית ריכטר מעניק טיפול זהה לכל מושאי הציור שלו (שנעשים על פי צילומים). הטרוריסטים, הדוד הנאצי, גיבורי התרבות שלו, וסתם אנשים שאת צילומיהם בחר באקראי. הוא מצייר את כולם כאילו מאותו מרחק (מנטלי) ונזהר לדעתי מאוד מלתת למצוייריו מאפיינים אישיים. את מה שאפשר אולי לגלות על אישיותם מתוך הצילום (אולי הפונקטום?) הוא מוחק באמצעות הטשטוש. מה זה לדעתך אומר על דעתו של ריכטר על צילום?

  3. שלום
    אני מחפש ברשת את המאמר שסזכרתה ללא הצלחה
    Hal Foster:”Semblance according to Gerhard Richte
    אם תוכל לשלוח לי אודה לך
    תודה בועז כץ

  4. אפשר אולי לשלוח לי את המאמר בעברית של בנימין בוכלו "הערה על ה18 באוקטובר"
    אני מחפש חומר על הנושא הזה
    תודה, רובי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s